מפעל מים עתיק נחשף בקרבת ראש העין

מפעל מים מרשים בגודלו בן כ-2700 שנה נחשף לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד ראש העין: 20 מטרים אורכו וגובהו – ארבעה מטרים

לדברי גלעד יטאח, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "קשה שלא להתרשם ממראהו של החלל התת קרקעי הגדול, שנחצב לפני שנים כה רבות. בעת העתיקה, אגירת מי גשמים הייתה צורך בסיסי ביותר.

באזור יורדים כ-500 מילימטר גשם, ונראה כי גשמי החורף מילאו את המאגר בנקל. על דפנות המאגר, בסמוך לכניסה, זיהינו חרוטות של דמויות אדם, צלבים ועיטור צמחי אשר ככל הנראה נחרטו בתקופה מאוחרת יותר בידי עוברי אורח. בסך הכול זיהינו שבע דמויות, אשר גודלן 15 – 30 ס"מ. לרוב ידיהן מונפות באוויר, ונראה שחלקן מחזיקות חפץ כלשהו".

אורכו של מפעל המים שנחשף כמעט 20 מ', וגובהו יותר מ-4 מ'. המאגר נבנה בתחומו של מבנה גדול, שאורך כל אחד מקירותיו היה כמעט 50 מ'.

על רצפות חדרי המבנה נמצאו שברי כלי חרס שחלקם ודאי שימש להוצאת מים מהמאגר.

נראה שהמבנה ומאגר המים נוסדו בשלהי תקופת הברזל (סוף המאה ה-8 או ראשית המאה ה-7 לפנה"ס), אך בעוד שהמבנה ניטש במהלך התקופה הפרסית, מאגר המים היה פעיל עד ימינו.

בשנים האחרונות נחשפו בחפירות באזור ראש העין מספר בתי חווה שנבנו אף הם בסוף תקופת בית ראשון.

נראה שמבנים אלה הוקמו לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 720 לפנה"ס, אז השתלטה האימפריה האשורית על האזור.

הקמתם של בתי החווה באזור זה מעניינת, דווקא לאור העובדה ששטחים רבים בתחומי ממלכת ישראל החרבה נותרו שוממים.

יש חוקרים שסבורים שהקמת החוות ענתה על האינטרס האימפריאלי ליישב את האזור, שהיה סמוך לדרך הבין לאומית ובסמוך לגבולה המערבי של האימפריה האשורית. לדברי יטאח המבנה שנחשף כעת שונה ממרבית בתי החווה שנחשפו בעבר ויתכן שמדובר באתר בעל אופי מנהלי, אולי כזה ששלט על בתי החווה שסביבו.

המגמה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה היא מסלול הכשרה חדש של רשות העתיקות ומשרד החינוך. תלמידים הבוחרים במסלול זה משתלבים בשבוע חפירה: הם מתנסים במגוון התפקידים הכרוכים בחפירה, דנים בשאלות המחקר ובשיקולים הארכיאולוגים, ומתעדים את החפירות ב'יומן חפירה' כחלק מעבודת החקר.

הרשויות מתכוונות להפוך את האתר לשטח ציבורי פתוח לרווחת הציבור, בסמוך לשכונת המגורים שתבנה במקום.

מאגר המים – מבט מבפנים. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

חרוטות על הקירות: דמות אנושית. צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

חרוטות על הקירות: דמויות אנשים וצלבים. צילום: גלעד יטאח, רשות העתיקות

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה