סי קפה עינת: איך האוכל בכלל לא משנה

חווית השרות בסניף עינת של רשת סי קפה (Si Cafe) מעולם לא הייתה טובה. עכשיו היא עוד יותר גרועה, רק בתפאורה מחודשת

לא מעט כסף השקיעו בוודאי במה שהיה פעם סגפרדו או 'סי קפה' בעינת, היזמים החדשים שלקחו את המקום.

המקום נפתח לאחרונה אחרי שיפוץ מאסיבי, הוספת טאבון, מטבח פתוח ועיצוב חדש, תפריט עדכני יותר ועוד, אבל שרות איטי, לחוץ ולא חייכני, חלקים לא ממוזגים ותקלות אין ספור הופכים אותו למקום פשוט רע.

האוכל:

בפעמיים שהיינו במקום, דגמנו:

  • פיצה מרגריטה, בעלת בצק דק שהייתה מעט מלוחה מהנחוץ אבל על בצק אפוי טוב.
  • סלט עדשים ומג'דרה שהיה טעים ונדיב.
  • המבורגר 220 גרם שהוכן כהלכה והיה בסדר.
  • פיצה 'סיציליאנית' שאיננה עגולה, אלא נראית יותר כמו פוקאצ'ה גדולה על בצק עבה; מכוערת, שונה לחלוטין מהפיצה הרגילה (למה?), קצת מלוחה אבל טעימה בסך הכול.
  • ניוקי ערמונים, שבתפריט מופיע ניוקי עם ערמונים, פטריות, פסטו ("אבל אין בו פסטו" אמרה המלצרית) ופרמזן. בכך הכל מנה טעימה.
  • תפריט יין של ממש אין. בפעם שהזמנו יין בכוס, הבקבוק היה פתוח שלושה ימים ולא היה במסעדה עוד בקבוק יין לבן קר. מביך.

בשתים עשרה בצהריים, ביום רגיל לחלוטין, המתנו רבע שעה לשולחן, כאשר במקום היו ארבעה שולחנות תפוסים על ידי לפטופיסטים; במקום לא גדול. זה לא בית קפה פינתי, עירוני, אלא יותר מסעדה (הרבה מנות בשריות), ובצהריים הייתי מצפה למדיניות קצת פחות ליברלית מצד המסעדה. בניו יורק ובמקומות אחרים יש מדבקה קטנה, ואפשר, כאמור, להגביל שימוש לשעות הבוקר או ליצור פינה ללפטופים עם שולחנות שלא מושיבים שלושה וארבעה.

המתנו, הרכב היה בשטיפה (המסעדה בתחנת דלק).

כארבע דקות עברו מהרגע שקראנו למלצרית – שראתה אותנו והנהנה בראשה – ועד שהיא באה לקחת הזמנה.

לפיצה ולניוקי חיכינו 22 דקות על השעון; כמעט 30 דקות המתנה נטו לארוחת צהרים לא מסובכת.

הבעיה היא לא רק בהמתנה.

מנת הניוקי – למרות מה שכתוב בתפריט – מכילה שמנת. מה יעשה טבעוני שקיבלת את המנה הזו, למרות שעבר עם המלצרית על כל מרכיביה וביקש להוציא את הפרמזן – שלא הוצא, והוגש עם המנה?

מה יעשה? יחכה עכשיו 20 דקות נוספות למנה אחרת?

ואולי הוא לא טבעוני, אלא רגיש לחלב? ניוקי אפשר להכין כידוע גם עם תחליפי שמנת; בבית אני עובד עם קרם קוקוס, למשל.

הסכמה מצד המסעדה במקרה הזה לקחת ולהחליף את המנה או "קבלו מאיתנו פיצוי, משקה. תרצו עוד בקבוק סודה?" שווה כמו כוסות רוח למת.

בשעות צהריים, באמצע יום עבודה, לקוח לא רוצה לקבל מנה שלא הזמין ולחכות. ספק אם יש לו גם שעה תמימה לארוחת צהריים של מנת פסטה ופיצה בתחנת דלק. הפתרון? לפרט כמו שצריך את מרכיבי המנה בתפריט ולא ליפול לבורות שיכולים לעלות לאנשים בחיים שלהם, ולבעלי המקום בחיים שלהם גם (אלרגיות ושות'; מפחיד אותי לחשוב על מה עוד לא מפורט בתפריט).

סי קפה בעינת נראה כאילו אין בו יד מנהלת.

המלצרים מסתובבים כמו עכברים במלכודת – על כל השולחנות, בלי סדר וארגון. אין מנהל משמרת שנראה כמו מנהל משמרת, אין מי שמסדר את תור הממתינים ויש רק קופה אחת (חמש דקות כדי לקבל בחזרה את כרטיס האשראי שלך; מה נפל עליכם?!).

אחרי כל השיפוץ הגדול, המקום רועש, לחלקים די משמעותיים ממנו לא מגיע המיזוג (ויטרינות ענק) והשרותים קטנים, צפופים וחשוכים וגרוע מכך – על גבול המסריחים.

סי קפה עינת
תחנת דלק קיבוץ עינת
פתוח גם בשבת
אוכל בסדר – שרות שיהרוס את המקום. רק לקחת וללכת.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אוכל, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה