כנס: היין והשיכר בעולם הקדום

כנס תגליות במוזיאון תל-אביב לאמנות ב-10 בפברואר 2017

אתם מוזמנים להירשם ולבוא לכנס על עולם היין בעולם הקדום, שמאורגן על ידי מכון 'תגליות'.

תוכנית ופרטים על אודות הכנס מובאים כאן.

דורכים ביקב בימי הביניים

דריכת ענבים בימי הביניים (ציור עתיק)

פרטים על אודות הרשמה – בסוף הידיעה.

תכנית הכנס

09:00 – 09:30   – התכנסות

09:30 – 09:40   – ברכות

09:40 – 10:10  – נילוס של יין – שיכר ושכרות במצרים העתיקה

המרצה: גב' אורי מאירי – מוזיאון ארצות המקרא

בארצו של הנהר הגדול, שלעתים נדמה בצבעו האדמדם ליין, נהנו החיים כמו גם המתים והאלים משתיית שיכר. בירה הייתה המשקה האלכוהולי הנפוץ ביותר, ובין המרכיבים הבסיסיים בתפריט המזון המצרי. היין, שהיה יקר באופן משמעותי, שימש בטקסי פולחן כמנחה לאלים, ושלבי הכנתו מתוארים בציורי קיר שובי עין. בספרות המצרית אפשר למצוא התייחסויות לעונג שבשתייה לצד הגישה הגורסת כי כמו בכל תחום, גם כאן יש לנהוג במתינות.

10:10 – 10:40  – "מי יתן ואדוני ישתה מהיין המתוק" – יין במזרח הקדום

המרצה: גב' נורית גושן – מוזיאון ישראל

ההרצאה תדון במקומו היוקרתי של היין במזרח הקדום באלף השני לפנה"ס. נעקוב אחר היין משלבי הכנתו ועד להבאתו אל שולחנות מלכים. בידינו עדויות מצוירות המציגות את מנהגי השתייה המלכותיים, מכתבים ועדויות כתובות המספרים על ערכו הכלכלי הרב של היין, וממצאי חפירות מהשנים האחרונות המגלים כיצד אוחסן היין וממה הורכב.

, מדעים מדויקים, אומניות ועדויות היסטוריות מתחברים יחד לכדי תמונה אחת שמעידה, כי גם אם טעמנו ביין השתנה, הרצינות שבה אנו מתייחסים כיום ליין, למוצאו ולאיכותו, מקורה בעולם העתיק.

10:40 – 11:20   הפסקה

11:20 – 11:55   "מפני שאין אני יכול לחיות אלא  ביין" – על תרבות היין והמשתה

המרצה: ד"ר גיא שטיבל, החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב

איזה יינות שתה המלך הורדוס? מה הקשר לפיה הירוקה? מדוע אנחנו שותים בהסבת שמאל ולמה חשוב היה לפי פליניוס לנשק אישה? על כל אלה ועוד נשוחח בהרצאה שתוקדש לבחינת אחד המרכיבים היסודיים ביותר בתרבות יוון ורומא – המשתה (סימפוזיון). במוקד ההרצאה עומדת התובנה שהיבטים אלה שימשו בבואה לחברות הקדומות. למהלך המשתה היה סדר משלו והוא במידה רבה נוכח במקומותינו עד היום הזה. בהרצאה נתייחס לדרך בה הוכן היין לשתייה, נבחן את הכלים בהם נעשה שימוש ונתאר את המרחבים בהם ערכו שועי הארץ ורומא את המשתה. כך נציץ לטרקליני ההסבה של פומפיי ורומא, ובמיוחד לטרקלינים המפוארים של המלך הורדוס, שנחשפו לאחרונה בהרודיון, ונפרוס את הרכילות החמה ביותר הקשורה במה שהתחולל במרחבים אלה.

11:55 – 12:30 – "הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים" –  היין במקורות היהודיים

המרצה: ד"ר אברהם אופיר שמש, המחלקה למורשת ישראל, אוניברסיטת אריאל בשומרון

הגפן ומוצרה העיקרי היין נמנים במקרא עם 'השילוש' של דגן, תירוש ויצהר (דברים יא: יד), וכן עם שבעת מיני הגידולים החקלאיים שהשתבחה בהם ארץ ישראל (דברים ח: ח). באזורים המגדלים גפנים, כמו למשל באזור הים התיכון ובכלל זאת בארץ ישראל, היה היין המשקה העממי הנפוץ, והוא שימש לא רק כמשקה בידורי. בעולם היהודי שימש היין רכיב פולחני במקדש (ניסוך היין) ובטקסים ביתיים, כגון קידוש והבדלה, ארבע כוסות ליל הסדר, שתייה בסעודות פורים, נישואין וברית מילה. היין מלווה את התרבות היהודית מתקופות קדומות ביותר, והוא תופס נפח ספרותי נרחב במקורות היהודיים לדורותיהם. ההרצאה תתמקד בכמה היבטים הנוגעים לשילובם של סוגים שונים של יינות בריטואלים יהודיים, למשל, יין אדום/לבן, חי/מזוג, קונדיטון, אפסינתין והליסטון.

12:30 – 13:00  –  וְיַיִן, יְשַׂמַּח לְבַב-אֱנוֹשׁ (תהלים קד, טו) – על הגפן ועל תעשיית יין בעת העתיקה

המרצה: פרופ' בועז זיסו, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה תעסוק בגידול הגפן ובמתקני תעשיית היין בעולם העתיק. נלמד מה העדויות הארכיאולוגיות הקדומות ביותר לייצור יין בעולם. בהרצאה נעסוק בעלייתה (ובנפילתה) של תעשיית היין בארץ-ישראל בעת העתיקה, למן תקופת המקרא ועד שלהי העת העתיקה, אז הפך היין הארץ-ישראלי למוצר יצוא בעל מוניטין. נכיר את טכנולוגיית ייצור היין לאור המקורות הכתובים, הממצא הארכיאולוגי והממצא האמנותי מארץ-ישראל ומאתרים שונים באגן הים התיכון.

מחיר  –  80 ₪ ברישום מוקדם עד ל-8 לפברואר

אחרי מועד זה מחיר הכרטיס – 90 ₪

פרטים והרשמה במשרדי תגליות:

  • טלפון: 03-6423432
  • פקס: 077-9256754
  • בימים א'-ה' 09:00 – 17:00
  • הכנס יערך באודיטוריום ע"ש יהודה וז'נט אסיא (באגף החדש) במוזיאון תל-אביב לאמנות רחוב שאול המלך 27, תל-אביב

www.tagliot.com

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה ארועים ותחרויות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה