תבור: סינגל ויניארדס בגישה קצת שונה

יקב תבור השיק שני יינות חדשים ויין נוסף בעטיפה חדשה: אפשר בהחלט ליהנות מהשלישייה המדוברת

לפני כמה זמן התקשר אלי אחד משועי התעשייה, וביקש ממני לעשות לו סדר בכל הבלגן הזה שנקרא "יינות אורגניים, ביודינמיים, ביולוגיים, ידידותיים, ירוקים…" ומה לא.

אחרי השיחה איתו, רציתי לכתוב משהו, אבל לא כל כך מצאתי את ההקשר.

והנה, ממש בימים אלה שיחקו לידי החברים והחברות ביקב תבור, עם סדרה של יינות מכרמים אקולוגיים.

עוד משהו לדון בו, אבל משמח.

יינות ביולוגיים

בעולם יש כמה סיווגים ליין, שהדמיון או השונות ביניהם מבלבלים לפעמים:

  • אורגניים – כאלה שיש להם רישוי והיתר ברור, הן לפי ה- EU  והן לפי הרשויות בארה"ב ובמקומות אחרים
  • ביו דינמיים – שעשויים לפי המתודה והתפיסה של שטיינר, אנתרופוסופיה וכו'.
  • ירוקים – או 'ידידותיים לסביבה', משמע עושים שימוש באנרגיה ירוקה, פחות ריסוסים ומים ומה שתרצו.
  • ברי קיימא – כאלה שמקום מיקבים שממש לא צריכים אף אחד בשביל להתקיים, ומייצרים הכל, כולל הכל, בעצמם.
  • יינות אקולוגיים – כאלה שמסייעים לסביבה ולא מפריעים לה, מחזירים את הפאונה והפלורה המקוריים (עד כמה שניתן) לכרמים.

רוב הסיווגים האלה לא נתונים לרגולציה או תקן רשמי, ובמקרה הטוב מדובר בדברים וולונטריים, כמו זה של מיזם 'יין נטו' שהושק רשמית רק לאחרונה.

אני מציע לכנות את היינות האלה לסוגיהם כיינות ביולוגיים, כינוי שכבר שכיח במקומות מסוימים בעולם.

תבור וכרמים אקולוגיים

מיכל אקרמן, האגרונומית של תבור, מדברת אם ככה על כרמי היקב במונחים של כרמים אקולוגיים. הרעיון הכללי היה לאפשר לעשבייה לגדול בכרם, להחזיר בעלי חיים – כולל מכרסמים וחרקים – לשטחי הכרם וגם לטעת אותו מחדש, או לכוון את זרימת הנחל, אם לא ניתן, בהתאם לצורך במקום.

אנשי תבור אומרים שהם כבר רואים ברכה בעמלם: הכרם בריא יותר, יש יותר בעלי חיים ופחות מזיקים וצורך לרסס והם שמחים בהשקעה שהשקיעו בנושא. את העבודה, אגב, הם עשו בשיתוף אנשי החברה להגנת הטבע שרוצה להנחיל את הפרקטיס הזה הלאה.

הלכה למעשה 85% מכרמי היקב הם כיום כרמים אקולוגיים.

את היינות הבאים הציגו היינן השני ביקב – אור נדבך – ואקרמן. אריה נשר, היינן הראשי של תבור היה בחו"ל. מן הראוי לציין שהיינן הוותיק כבר בן 67, אבל נשאר ויישאר ביקב כל עוד ירצה בכך; הבטחה שלו ושל אורן סלע, המנכ"ל.

תבור כרמים יחידניים

סינגל ויניארדס בדגש על זן (איה בן עזרי, צילומים)

סוביניון בלאן אדמה 2016
קצת מאכזב, האמת, מיקב שבשנה שעברה הציג יינות לבנים נפלאים, כמעט לרוחב כל המגוון.

  • האף אומנם מאוד נעים, ארומתי וטיפוסי, אבל הפה מעט קצר – וחבל מאוד. (87)

טאנאט 2013, כרם שיפון
זה הראשון מהסינגל ויניארדס המדוברים, כאשר מה שמוביל את היין הוא הזן, ולא הכרם: הטנאט – הזן הלאומי של אורוגוואי – מקורו בגבול בין צרפת וספרד.

הוא כמעט אבד, אלא שהמשך גידול במדירן החזיק אותו בחיים, עד שנדד בהצלחה לדרום אמריקה.

תבור החליטו לנסות ולאזרח אותו בישראל בחלון ההזדמנויות של 2008-2009 (וירוסים, שתילים חדשים וכו') וקיבלו תוצאות טובות.

אחרי הרבה ניסויים עם חלקות שונות ועבודה ביקב, הם החליטו על מקסימום עבודה כדי לוודא שמינימום מהטאנינים של הזן הזה יוצאים אל היין. אחרת, הם אומרים, היינות קשים וטאניים מדי.

בציר 2013 מראה אופי מעניין מאוד. לא יין מושלם, גם לא קרוב לשם, אבל מאוד מוכן לשתיה ונעים. האף הראשון כהה וכבד למדי, די 'עמוס'. הפה חלק, מלא עם הרבה בשרניות וקצת מינרליות. הוא מוציא ירקרקות בהמשך, ומתרכך מהר מאוד בכוס. אולי טיפה מהר מדי. (90)

מרסלאן רבדים 2013
כרם בגוש עציון; אזור מצוין ליין. אף מעט סגור וקצת מתעתע: לוקח ליין הזה זמן להיפתח ולהתבטא ועושה את זה בסופו של דבר בצורה מאוד מעניינת. לאורך הערב ניסיתי ממנו שוב ושוב, והוא בהחלט טוב, עם פוטנציאל מעניין בבצירים הבאים. גם כאן, כמו בקודמו, תבור – being who they are and what they stand for – מציגים יין מוכן לשתיה ו'לגים' מאוד. (91)

מלכיה 2013 קברנה סוביניון
כן, אנחנו מכירים את היין הזה תחת שמות אחרים, כמו לימיטד אדישן ו'מסחה', ולמרות ההיסטוריה, תבור (ובצדק) לא מוותרים לנו ומשיקים את היין הזה תחת שם אחר.

זהו קברנה סוביניון מצוין, עשוי היטב ומאוד מדויק. יש בו ירוק – ולא מעט – די הרבה כבדות ועם זאת יש בו גם רעננות. הפה עגול, טאני, מתובל ואפילו מעט חריף.

אני לא יודע כמה פוטנציאל התיישנות יש ליין הזה, אבל כרגע ובוודאי בשנתיים-שלוש הקרובות, הוא בהחלט בשורה הראשונה של הקברנה בישראל. (92)

מחירים: 120 ש"ח לשני היינות הראשונים, 200 ש"ח לקברנה.

צילומים: איה בן עזרי

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה