מיזם יין נטו

רמי נעמן יזם, ויקבי בוטיק שונים הצטרפו, למיזם שאמור להבטיח לכם יין נטו: בהתערבות מינימלית, עם מינימום של תוספים או קומבינות

נתחיל מהסוף: אני בעד.

  • אני בעד שייננים יקומו ויתאגדו וידאגו לבריאות שלנו ולמה שהם מייצרים.
  • אני בעד שביין שלי יהיו כמה שפחות דברים שהם לא ענבים מותססים.
  • אני בעד שלא יעשו עלי קומבינה ולא יוסיפו חומרי טעם וריח ואפילו – אם אפשר – שלא ישתמשו בשמרים מבחוץ או במזיני שמרים.

אני מאוד בעד.

  • אני רוצה לדעת מה הוסיפו ליין ומה עשו בו כדי לייצב אותו, ולו רק כדי להשקיט את המצפון שלי. עם תכולת אלכוהול של יין מודרני ממוצע, אין הרבה דברים שישקיטו את המצפון שלי, אבל אראה בענבים מהונדסים גנטית או בתוספת של חומרי טעם וריח אה-לה פרוטרום, סוג של faux pas ומשחק מלוכלך.

אז מהבחינה הזו, המיזם של רמי נעמן – יקב נעמן – שהצטרפו אליו יקבים רבים וטובים, הוא מיזם מבורך:

הייננים האלה מתחייבים לומר לנו מה הם מוסיפים ליין, ולהימנע מלהוסיף לו תוספים שונים מלבד ביסולפיט בשעורים נמוכים.

תחת רגולציה עצמית-עצמאית הם יצרו תקן וולונטרי, והם מתחייבים למשל רק על סינונים גסים ולא כאלה שיפגעו ביין.

"יש עשרות חומרים שהתקן מתיר להוסיף ליין," אומר נעמן, "ואנחנו לא רוצים אותם ביין שלנו."

זה סבבה.

אני רק רוצה להעיר כמה הערות, לטובת מי שלא חברים במיזם הזה – מבורך כמות שהוא:

1. חלק מהחומרים  האלה – חלק גדול מהם – נועד לשפר את איכות היין בייצור תעשייתי, גדול, של מאות אלפי ומיליוני בקבוקים.

2. אני מוכן להמר שכל החומרים האלה בטוחים לשימוש מבחינה בריאותית.

3. אני מוכן להמר שחלק מהחומרים האלה נועדו לשמור על הצרכן מפני קלקול היין, מפני חיידקים וצרות אחרות. ושוב – נושא מאוד חשוב בייצור המוני (חשוב מבחינה אפידמיולוגית).

4. חלק לא מבוטל מהחומרים האלה – וכאן, אנחנו בני ישראל, הדרים בארץ הקודש – לא כשרים, ולכן לא תמצאו אותם כאן בכלל.

5. that said, כמה מהיינות הכי גרועים שטעמתי מעולם היו יינות 'טבעיים', שלא היו בהם תוספים, כולל ביסולפיט. מבחינה צרכנית נטו, תנועת היין הטבעי – בעיני – מתאימה לחתך מאוד דק של שוק היין וצרכניו.

נחזור ליין נטו

על פני עשרות התוספים וה'טכנולוגיות' שיתיר התקן הישראלי החדש (נשען על האירופי) בקרוב, מציעים נעמן וחבריו להשתמש רק בתשעה תהליכים. זה סבבה, אבל האם זה פוסל את כל השאר?

חד משמעית: לא.

תיקוני חומצה וסינון יין אדום הם שני דברים שקשה להתנהל בלעדיהם בישראל. תוספת של טאנינים או שימוש ב- staves הם אולי לא אלגנטיים, אבל הם בטוחים ולגיטימיים בסוגי יין שונים. כל אלה וגם דברים אחרים.

שורה תחתונה: אם שתיתם עד היום יין ברוטו, אתם יכולים להמשיך לשתות אותו, לצד יין נטו. זה בסדר.

ולמה בעצם יקב נטו? למה לא לצרף יקבים שרק חלק מהסדרות שלהם מתאימות לתקן?

במקרים רבים, הייתי מעדיף שהיינן יזנח את התיאוריה והפילוסופיה הטבעית, ובעת הצורך כן ישתמש במה שהוא צריך להשתמש בו, כדי לייצר יין טוב יותר, יציב ובריא עד כמה שהוא יכול.

אני מעדיף יקב שמצהיר שחלק מהסדרות שלו הן 'יין נטו' ומסמן אותן ככאלה, על פני יקב שכולו יין נטו, עם יינות פחות טובים, בממוצע או בכלל.

יקב גדול, לו היה נכנס למיזם כזה רק עם חלק מהסדרות שלו – ויש יקבים שיכולים לעשות את זה – היה אולי מסתבך, אבל לא בהכרח. במהלך השנים ראיתי לא מעט יקבים שהחלו ליצור למשל יינות ביו דינמיים או אורגניים והם מוכרים אותם לקהל היעד ליינות כאלה, בלי שהיינות האלה מקרינים על היינות האחרים והרגילים של היקב.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מיזם יין נטו

  1. מאת צביקה אמיתי‏:

    כול מילה בסלע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *