אוף טופיק: דנקרק – הקרב על התרגום האחרון

אין לי מומחיות בביקורת ספרים. גם לא ביין, אבל שם איכשהו אני מצליח לשחק אותה. מה שכן, קראתי כבר ספר אחד או שניים בחיי. גם מתורגמים. התרגום הזה פשוט מרגיז

עד היום קראתי את כל הספרים שקראתי משל הסבאג-מונטיפיורים השונים בשפת המקור. בשבוע שעבר נתקלתי ב'דנקרק', של יו סבאג מונטיפיורי בספריה המקומית, והחלטתי לשאול אותו.

המקור יצא ב- 2006 והתרגום ב- 2010.

– "אתה צריך להחזיר אותו תוך שבועיים, ולא חודש." אמרה הספרנית.

דנקרק של סבא מונטיפיורי

כריכת הספר במהדורה העברית

אחרי שהתחלתי לקרוא אותו, אין לה שום סיבה לדאגה; לאחר בהחזרה אני לא אאחר.

מדע בדיוני זה לא היסטוריה צבאית

למרות שלעיתים שני הדברים לא רחוקים זה מזה…

התרגום ל'דנקרק' של סבאג-מונטיפיורי הוא של עמנואל לוטם – אחד ממתרגמי המדע הבדיוני היותר פוריים וכנראה טובים שיש לנו (חולית) – אבל מה שהוא עשה בתחום המדע הבדיוני, הוא כנראה לא יודע לעשות לספרי היסטוריה צבאית.

התרגום זוועתי, והעריכה גרועה עוד יותר.

אם להשתמש בדימוי ברוח הכתובים, הרי שלוטם טבח בספר של סבאג-מונטיפיורי כמו מחלקה של פנצרים בגדוד טנקים צרפתיים שנגמר להם הדלק:

  • תעתיק נכון ('היו' ולא 'יו') של שמו של המחבר, אבל סוטה מכל המוסכמות, מעיד על הגישה הכללית של לוטם לכלל התרגום: אני ואפסי עוד.
  • שימוש מיותר ועצלני בקיצורים בכלל, ובקיצורים לא מקובלים בתרגומים לעברית (סה"ם, למשל, במקום אה"מ – אוניית הוד מלכותו, חא"ם (במקום רא"פ).
  • בשביל מה טרח לוטם לתת קיצור ל'חיל המשלוח הבריטי' (חמ"ב) במקום פשוט לרשום "חיל המשלוח" או " חיל המשלוח הבריטי", רק אלוהים יודע.
  • שימוש בדרגות צה"ליות במקום להשאיר בכינויי הדרגה שלהם את הקצינים בצבאות השונים לשם האחידות כביכול –
  • אבל שימוש בדרוג הבריטי לתותחים – לפי משקל הפגז בליטראות ולא קוטר, במ"מ – מה שלא מאפשר להדיוטות כמוני להשוות בצורה ברורה בין הכוחות. בשלב מסוים אפילו לוטם נשבר, וכותב בסוגריים ליד אחד מהמשקלים "40 מ"מ".
  • דוגמא לעריכה רשלנית ולא פחות מאשר מחורבנת, אפשר למצוא בהערות השוליים, כמו זאת שבעמוד 148:

"למפקדה הכללית של חמ"ב, כפי שעולה מיומן המבצעים שלה, היו שלוש שלוחות. גורט ופאונול ישבו בעמדת הקרב, השלוחה הקרובה ביותר לאזור הלחימה. השלוחה שנקראה הברסאר (בצרפתית "שלוחה") הקדמית נמצאה מערבה משם, והברסאר – עוד מערבה. השלוחה שנמצאה בעיר אראס הייתה הברסאר."

מילא, אגב, שמו של גורט, אבל תעתוק שמו של Henry Pownall ללא ניקוד? למה? ואגב מוסכמות, ברוב המקומות – כולל יומני שרת – התעתוק הוא פאונל.

מפות: למה בסוף?

אני לא יודע איך בנוי הספר במקור, אבל אם הבחירה לקחת את המפות הרבות ולרכזן בסוף הספר היא בחירה של ההוצאה המקומית (כנרת-זב"מ/דביר), הרי שצריך להוריד לה את הידיים.

קשה להעביר במילים תמונת קרב ללא מפה, ושמות של כוחות וכפרים – כולל הערות שוליים כמו "כפר זה וזה נמצא 3 ק"מ מכפר X ו- 4 מכפר Y" – מביאים תועלת קטנה מאוד ללא מפה. בשלב מסוים – די מוקדם – התייאשתי מלנסות להבין מה קורה או מה קרה בפרק, בגלל הצורך לרוץ בכל פעם לסופו של הספר, ופשוט החלטתי לנסות לקבל תמונה כללית של ההתרחשויות – דבר שגם קשה מאוד לקבל מהספר.

לוטם תרגם עוד ספר היסטוריה צבאית לעברית, והוא 'מלחמת העולם השנייה' של אנתוני ביוור (Beevor). קראתי את המקור ומתוך עניין דפדפתי בתרגום לעברית, שבאותו רגע נראה לי פחות ממוצלח. עכשיו אני גם מבין למה: אם לוטם עשה לביוור מה שהוא עשה ליס"מ, הרי שהוא סיכל כל סיכוי של הקורא בעברית ליהנות באמת מהספר. אני מקווה ששני הניסיונות האלה של לוטם ושל העורך או העורכת שלו, יהיו האחרונים בתחום.

 

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על אוף טופיק: דנקרק – הקרב על התרגום האחרון

  1. מאת קריאת תחת‏:

    אחסןך את התרגום. אחכה לסרט. יוצא ביולי 2017.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *