יין לירושלים על גבי תעודה מהמאה ה- 7 לפנה"ס

נחשפה תעודה נדירה מימי הבית הראשון, המציינת את שמה של ירושלים. התעודה הנדירה היא תעודת משלוח יין לירושלים

ממצא נדיר וחשוב נחשף בפעילות מבצעית יזומה של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות: תעודה עשויה פפירוס, מתקופת בית ראשון (המאה ה-7 לפנה"ס), המציינת במפורש את שמה של העיר ירושלים. זהו המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי.

התעודה, שנשדדה באופן בלתי חוקי מאחת ממערות מדבר יהודה על ידי חוליית שודדי עתיקות ונתפסה במבצע מורכב ע"י היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הוצגה היום (ד') במסיבת עיתונאים בירושלים.

על התעודה העשויה פפירוס (נייר שיוצר מצמח הגומא), שרדו שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום. בדיקה פליאוגרפית (זיהוי כתב) של האותיות ובדיקת פחמן 14, קבעו כי יש לתארך את הממצא למאה ה-7 לפנה"ס – לשלהי ימי בית המקדש הראשון. רוב האותיות ניתנות לזיהוי בבירור, ולהלן הצעת הקריאה לטקסט:

[מא]מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה.

המדובר בתעודת משלוח מקורית ונדירה מימי בית-ראשון, המעידה על תשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בירושלים בתקופה זו. בתעודה מפורט מעמדה של שולחת המשלוח (אמת המלך), שם היישוב ממנו נשלח המשלוח ('נערתה'), תוכן הכדים ('יין') מספרם או כמותם ('נבלַים') ויעדם ('ירשלמה'). נערתה הנזכרת בטקסט, היא נערתה המוזכרת בתיאור גבול אפרים ובנימין ביהו' טז, ז: 'וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן'.

לדברי ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות"

"התעודה שלפנינו מהווה עדות נדירה ביותר לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה. התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. לפי המקרא, שלטו בירושלים בתקופה זו המלכים מנשה, אמון או יאשיהו, ואולם לא ניתן לדעת בוודאות למי ממלכי ירושלים הוענק משלוח היין".

פרופ' (אמריטוס) שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מעיד על חשיבותה המדעית של התעודה:

"לא זו בלבד שפפירוס זה הוא המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי, אלא שעד כה לא נתגלו בארץ-ישראל תעודות כתובות על גבי פפירוס מימי בית-ראשון, מלבד פפירוס אחד מואדי מָרַבַּעַאת. בתעודה אף מובלט מעמדה יוצא הדופן של אשה בעלת מעמד במנהל של ממלכת יהודה במאה ה-7' לפנה"ס".

פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות:

"תעודת הפפירוס הייחודית מצטרפת לאלפי קטעי המגילות שעבורם הקימה רשות העתיקות מעבדות שימור וצילום ייעודיות ובהן מטופלות המגילות באמצעים המיטביים ובטכנולוגיית תיעוד וצילום המתקדמת ביותר הקיימת כיום. במצלמה המתקדמת שפותחה ע"פ טכנולוגיה המשמשת את נאס"א, ומתעדת את מגילות מדבר יהודה ברמה המדמה את המקור, ניתן אפילו לראות את מרקם הצמח, העור או הקלף שעליו נכתבו המסמכים העתיקים".

תוצאות ראשוניות של מחקר הממצא יוצגו מחר (ה') בכנס העשור של "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" הפתוח לציבור, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

הסברים לתמונות השונות:

התעודה הנדירה מימי בית ראשון. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

הפפירוס הנדיר צולם במעבדות שימור המגילות של רשות העתיקות במצלמה המתקדמת שפותחה ע"פ טכנולוגיה המשמשת את נאס"א, ומתעדת את מגילות מדבר יהודה באופן מיטבי. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

תפיסת חוליית שודדי עתיקות יחד עם הציוד בו השתמשה במדבר יהודה. צילום: היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה