משרד החקלאות: בואו קחו כסף למחקר ביין

למימון גנים בוטניים אין למשרד החקלאות כסף. לחיסון תנים ושועלים או כלבים משוטטים בפני כלבת – אין כסף. אבל כשזה מגיע לזני ענבים עתיקים בארץ ישראל, לחישה מרחוק בכרמים או לרובוטים בתעשיית היין, צצים פתאום חמישה מיליון שקלים out the blue

ב- 28 באוגוסט התפרסם באתר מועצת גפן יין קול קורא להגשת הצעות מחקר בנושאים שונים שקשורים בקידום היין, מחקר ביין, שיווק וכו'. שם הקובץ נושא את התאריך 4 באוגוסט 2016. הוא ככל הנראה פורסם לפני ה- 8 באוגוסט באתר המדען הראשי של משרד החקלאות.

הקול קורא הזה לא צד את עיני, כיון שחשבתי שמדובר בקול קורא אחר, שפורסם יחד עם מועצת גפן יין כמה חודשים קודם לכן, אבל לא כך הוא:

מדובר בפרסום חדש לגמרי, מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בתקציב של לא פחות מחמישה מיליון שקלים. יותר – הרבה יותר – משלושת מיליוני השקלים של המועצה לגפן יין בשיתוף המדען הראשי של משרד החקלאות.

סכום, שאגב בחלקו מגיע בעקיפין מהיקבים עצמם.

מחקר בתחום היין הוא עניין מבורך, גם אם אין כסף לשימור זני צומח, למחקר בוטני או לחיסון תנים שמשוטטים בפארק בירקון ובמקומות אחרים בארץ. בחנתי מהם הנושאים בקול קורא הנוכחי.

ולהזכירכם, הסך הכולל של התקציב לכלל המחקרים שימומנו הוא 5 מיליון שקל למשך שלוש שנים שהן כל שנות המחקר. לא כתוב כמה כסף מוקצה לכל אחד מהסעיפים השונים או מהו המקסימום שניתן לקבל עבור מחקר מסוים, וכל גוף חוקר יכול להגיש הצעה עד ה- 22 בספטמבר שנה זו.

ואלו הם נושאי הקול הקורא:

  1. חקר שווקים בארץ ובעולם במטרה להגביר את יצור ויצוא היין הישראלי.
  2. הטמעת רובוטיקה ושימוש בחיישנים מתקדמים לאיסוף מידע ושכלול ייצור היין;
  3. פתרונות למחזור פסולות בכרם וביקב;
  4. פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ליצור יין;
  5. חקר זנים וטכנולוגיות עתיקים ששימשו לייצור יין;
  6. פיתוח והטמעת זני יין חדשים המותאמים לתנאי הגידול בישראל;
  7. פיתוח טכנולוגיות יישומיות לחישה מרחוק בכרם יין;
  8. שיפור האגרוטכניקה בכרם היין להגברת האיכות וכלכליות הגידול;

אני רוצה להסתכל קצת על נושאי המחקר. למה?

כי אפשר היה לחשוב על כמה נושאים בעייתיים ותחומים שמחקר בהם היה מקדם את תעשיית היין הישראלית הרבה יותר מאשר "שימוש בחיישנים מתקדמים ביין." נושא שיש בו לא מעט מחקר פרטי וחברות רבות עוסקות בו, ולא ברור לי למה המדינה צריכה לשים עליו כסף. תעשו גוגל על wine fermentation sensors, למשל, ותחסכו לי כמה מאות מילים, בבקשה.

לי נראה שבעידן שבו יקבים מתלבטים בנושאים כמו הורדת ריכוז האלכוהול ביין שלהם ושוקלים אם ליישם מכונות להורדת אלכוהול ביקב, אפשר לכאורה לתת את הדעת לנושא הזה.

אפשר כמובן לכלול אותו ב'פיתוח והטמעת זני יין חדשים המתאימים לתנאי הגידול בישראל', אבל בואו: יינות אלכוהוליים עושים הרבה צרות ליקבים ישראלים מאשר הטמעת מראווי, חנדלי או חינקלי.

בקריאה שלפנינו, אפשר היה למשל לאחד את סעיפים 2,4 ו- 7 לכלל סעיף אחד, שכולו טכנולוגיה, לו היינו רוצים.

אפשר היה בנוסף לאחד את סעיפים 5,6 ואולי אפילו את 8, לכלל סעיפי כרם, ולהשאיר את הדלת פתוחה בפני יותר חוקרים וגופים, אבל לא עשו את זה.

אז אוקיי: תמוה, אבל לא בלתי סביר בעליל.

עכשיו, כמו שהבטחתי, בואו נבחן את הקריטריונים שלפיהם יישפטו הצעות המחקר שיוגשו.

1. האיכות המדעית של התוכנית: 50%. בראבו!

2. סיכויי ההצלחה של המחקר: 10%. תרימו אצבע לשמיים…

3. סיכויי יישום הידע שיפותח תוך 5-7 שנים מסיום המחקר: 10%. ראו סעיף (2).

4. קיום תשתיות מחקריות במוסד המגיש המתאימות הן לביצוע משולב של הן מחקרי שדה (כרמי מחקר) והן יכולות ביצוע מיקרו-ויניפקאציות אנליזות יין בנפח קטן והמכשור המדעי הדרוש לאנליזות אילו: 20%.

5. התאמת צוות: בהצעה המוגשת קיים צוות של לפחות שלשה חוקרים בתחום היין (הן בצד גידולי והן בצד אנליטי): 10%.

ועוד נאמר בקריאה:

"יהיה ניתן לזכות בציון המירבי בסעיפים 4 ו 5 גם אם תוגשנה הצעות מחקר המשותפות למספר מציעים ממוסדות שונים, וחיבור הבין מוסדי הזה יוביל לעמידה בדרישה בסעיפים אילו."

ועכשיו אני שואל, מה הקשר בין הקריטריונים האלה – כולם או מקצתם – לסעיפים כמו סעיף 1 – חקר שווקים בארץ ובעולם, או הסעיף שעוסק בפתרונות למחזור פסולת.

שני הסעיפים האלה נראים תלושים לחלוטין מכל התוכנית הגדולה של הקול-קורא הזה, עטופים בעטיפה של מחקרים יישומיים בכרם וביקב.

למה צריך חוקר במדעי ההתנהגות צוות שכולל אגרונום, למשל?

אני מניח שהוא לא צריך.

ואם הוא רוצה לשפר תהליכי זיקוק גפת או טיפול במים שנשארים אחרי הורדת אלכוהול ביין בעזרת איזו מכונה, הוא צריך מעבדת מיקרו ויניפיקציה?

לא. ממש לא.

מדינת ישראל סגרה למעשה את פעילות מחקר היין במכון היין, ואת עבודות המיקרו-ויניפקציה היחידות שבוצעו בישראל, לפני כמה שנים.

את מקום מכון היין תפסה מעבדת מחקר ואנליזות יין באריאל, שלה יש יקב מחקרי וגם שטחי גידול וכרמים מחקריים. משהו כמו חמישה דונם, אם אני זוכר נכון, שהוקצו לשם כך על ידי מועצת אריאל.

למיטב ידיעתי, המעבדה באריאל היא לכאורה המעבדה היחידה בישראל שעונה לקריטריונים בסעיף (4). יש עוד מעבדות עם יכולות לאנליזת יין (ולהכין יין במכלי 50 ליטר זו לא משימה גדולה), אבל כרם ייעודי ואגרונום משלה אני לא חושב שיש למי מהן.

המחקר שמתנהל במעבדה הזו בוחן זני ענבים עתיקים וענבים מקומיים לשימוש בייצור יין. לחוקר שמוביל את המעבדה הזו יש גם חברת סטארט-אפ שעוסקת ברובוטיקה בייצור יין, שמבוססת על חישה מרחוק בשלבי הייצור השונים.

לסיכום, יש לכם זמן עד ה- 22 בספטמבר להגיש הצעות מחקר. למה אתם מחכים? בהצלחה.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה