מטואה סוביניון בלאן עושה עליה

חדש בישראל – מהחבר'ה שהיו הראשונים לייצר סוביניון בלאן בניו זילנד. תארו לעצמכם – זה היה רק ב- 1974

מטואה… מטואה… השם הזה היה לי מוכר. ואמנם, עשר שנים בדיוק לאחור הייתה הפעם האחרונה שטעמתי (לפחות בכתובים) יין מהיקב הזה.

מטואה סוביניון בלאן: הבקבוק תכלכל... היין זהוב חיוור קל. (צילום יחצ)

מטואה סוביניון בלאן: הבקבוק תכלכל… היין זהוב חיוור קל. (צילום יחצ)

מטואה היה יקב משפחתי, עד שנמכר לברינג'ר ושות'. הסיבה שזכרתי אותו הייתה טעימה שעשה היינן ברי ססלוב בשנת 2006, כאשר חזר מניו זילנד.

הוא הביא איתו (שנה אחר כך) יין משלו, שאותו עשה שם באחד היקבים, אבל לפני כן קיים טעימה לכמה עיתונאים, ובה יינות ניו זילנדים. אחר כך כמובן הגיעו לכאן יבואנים אחרים, כמו מרש, אבל אם אני זוכר נכון, הטעימה של ססלוב הייתה הטעימה המסודרת הראשונה שנערכה בארץ ממספר יקבים שונים.

מטואה מיובא עכשיו לישראל על ידי אקרמן – חברה שידועה בעיקר ביבוא האלכוהול שלה – לצד שני יינות אוסטרליים לבנים (מסדרת Bin של לינדמנ'ס). מדובר במטואה סוביניון בלאן בציר 2014, במחיר של בערך 80 ש"ח.

היין עצמו קל ומהנה, נעים מאוד ונשתה בקלות. יש בו כל המאפיינים ה"נכונים" של סוביניון בלאן ניו זילנדי, בתוספת מתיקות קלילה. הוא מבוקבק כמובן תחת פקק הברגה והפה שלו מעט פאזי – עדיין, בהתחשב בכך שמדובר בבציר בן שנתיים.

קצת מנטה, משהו מלוני-אננסי. בסך הכל מומלץ למדי, אפילו אם המחיר יותר מכפול מזה שמוצאים ברשת הבינלאומית (~$7). אנחנו, כידוע, תקועים רחוק-רחוק בתחתית הגלובוס.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *