Schuchman: גרמניה הקטנה בגיאורגיה

מה קורה כאשר איל הון גרמני נכנס שותף ביקב גיאורגי? בואו נגיד שהחלפת השם היא העניין הקטן…

שוכמן הוא שמו של אחד היקבים המודרניים והמתקדמים שבהם תוכלו לבקר באזור קחטי, בגיאורגיה. היקב בנוי במתכונת של "שאטו", כאשר יש בו מסעדה ומלון והוא מציע מגוון שלם של פעילויות סביב עולם היין. באלה סביר שלא תתקלו – הן מיועדות יותר לקבוצות של מקומות עבודה שונים – אבל מי יודע? אולי, אם תגיעו בעת הבציר, תוכלו להתרשם מתהליך ייצור היין עצמו.

המבנה מרשים. מגדל יפה ששולט על מבנה אירוח יפהפה, בנוי במתכונת של קחטי, עם לבנים אופקיות, אדומות. הלובי מאוד נעים, עם אח מבוערת, וכחלק מהסיור גם יציעו לכם שמיכות להתעטף בהן, בדרך למרתף. מי שמגיע לכאן בקיץ ויושב על המרפסת, יכול ליהנות מנוף יפהפה אל הכרמים של הבית ובכלל לאזור, ואם הוא מביט לכיוון הרגליים, הוא יכול לראות את מרתף הקבברי, דרך אריחי זכוכית גדולים. ללא ספק, העובדה שהמשקיע הוא גרמני, עוזר ליקב להוציא את המקסימום מהפוטנציאל התיירותי שלו, לצד עשיית היין.

ביקב מייצרים שתי סדרות עיקריות: שוכמן – שנקראת על שמו של המשקיע הגרמני – היא הסדרה ה"אירופית", ואילו Vinoterra – שמו המקורי של היקב – היא הסדרה המסורתית.

זהו יקב די גדול, שמייצר כ- 1.5 מליון בקבוקים בשנה. יש לו שטח של כ- 1200 דונם, מהם 600 תחת כרמים, שהוותיקים שבהם ניטעו ב- 1986. כשני שליש מהייצור הוא של יין אדום (סאפרבי) והיתר הוא יין לבן ומעט מאוד מבעבע – משרדונה וענבי בורדו- לבן ואדו. בסך הכל מייצרים כאן יין מסאפרבי – 80% ליצוא, כיון שהגיאורגים שותים מעט יין אדום – רקטסיטלי (90 דונם), מטסוואנה, קיסי (זן לבן), שרדונה, מלבק, מרלו, קברנה סוביניון וקברנה פרנק. מה שמעניין הוא, שהם הולכים יותר ויותר לכיוון ייצור יין מסורתי, גם בגלל שככל הנראה שהם הבינו שאת זה – למרות הבדלי הטעמים – נכון ואולי גם קל יותר למכור.

Schuchman Mstvane 2014
יין "ירוק", כלומר לבן, ארומתי, בעל אף נעים. זהו יין מודרני בייצור שלו – רק בנירוסטה – והוא שומר על ארומות אופייניות לזן, עם נימות של תפוח וטעמים מתובלים יחסית, וגם מתקתקים.

Vinoterra Rkatseteli 2013
הסדרה המסורתית: חצי שנה בקבברי ואז ביקבוק. האף טוב, ארומתי ובעל פירות יבשים ואגסים. הפה טאני, דבשי בעת ובעונה אחת. סופר יין לאוכל, שלא חייבים לקרר מאוד כדי ליהנות ממנו היטב.

Schuchman Saperavi 2014
יין אדום, שחלקו מתיישן בחבית: פרופיל הטעמים של הזן הזה מזכיר לא מעט את הסירה. הוא מאוד חלק, מעט מתובל וטאני מאוד. אפשר להרגיש מתיקות פרי וליין יש גוף טוב – בינוני-קל. שוב: יין לאוכל, שעשוי טוב. 9 לארי אגב, בשער היקב. 15 ש"ח(!)

Vinoterra Saperavi 2013
מסדרת היין המסורתית של היקב, אבל לא מתיישן בקבברי, אלא רק מותסס בהם, למשך 20 יום. לאחר מכן היין שהה שנה בחביות אלון ואז בוקבק. האף בשרני, פטרייתי ומעושן – מכו יין סירה "חם". הפה חלק וקטיפתי, טאני עם סוג של "בעיטה" בסיומת. פה מאוד מזמין ויין טוב. 13 לארי…

Chardonnay Blanc de Blanc Brut 2012
היין מיוצר בשיטה המסורתית, כולל סיבוב בקבוקים ידני וכל השפיל. האף חמאתי, אפילו מאוד, אבל היין כולו מאוד גס ומתקתק. המחיר מצחיק – 20 לארי – אבל אני לא בטוח שהיין שווה את המאמץ, כיון שמה שמתקבל כאן הוא סוג של יין שאפשר לקבל בכל פס ייצור מתועש באיטליה: תחושת פה גסה, בועות ללא רכות וסך כל של "קווה-למברוסקו".

כתובת: 8 Sioni St, Tbilisi, גאורגיה

טלפון:+995 322 05 08 07

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה