הרי גליל בקצרה: יראון ואביבים

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

לפני כשבועיים נפגשתי עם מיכה ועדיה, היינן של יקב . יחד טעמנו כמה יינות, בינהם כמה חדשים – וכמה ותיקים

עברו כבר כמעט שנתיים מאז שביקרתי לאחרונה ביקב הרי גליל. איכשהו לא נסתייע, ודברים השתנו והתפתחו ביקב בשנתיים האלה: חדר חביות מורחב, אולם ייצור ענק, עם מכלים חדשים , גדולים, שעליהם אפשר להשקיף מחדר הייננים ומנכ"ל חדש (אורי טירולר). לוועדיה יש תוכניות לטעת כרמים חדשים בסמוך ליקב – הוא מוכן לעשות 'החלפות' עם חלק מהקיווי של יראון, שנטוע לו מחוץ לחלון – אבל זה משהו שיקח קצת זמן. בסך הכל, הצפי של היקב לבציר הקרוב הוא משהו כמו 1,200,000 בקבוקים – 1,150 טון ענבים – שלא הולכים ברגל.

יראון סירה 2005

יראון סירה 2005: עדיין במיטבו, ויותר מזה. צילום: יח"צ

ראש השנה מתקרב, והיקב מתעתד להוציא יינות חדשים. הרי גליל הצטיין תמיד בתמחור מאוד הוגן ויינות נגישים. בסדרות הבסיסיות, היינות לרוב מוכנים לשתיה, למרות שחלקם יינו משנה או שתיים נוספות, או זמן בדקנטר. מהבחינה הזאת, הדברים לא השתנו, והקו הוא אותו קו. עוד דבר שמאפיין את היקב הוא מגוון היינות: משהו כמו 13 תוויות שונות. זה לא מעט, ומזכיר קצת את המתודה של יקב האם, רמת הגולן, שגם לו מגוון גדול של יינות.

הרי גליל אביבים 2008

הבלנד הלבן של ועדיה, ממסך שעיקרו ויונייה וחלקו שרדונה, שמתיישן בחביות צרפתיות במשך כ- 9 חודשים. זה בלנד שלוקח לו זמן להתחבר ולהתגבש, נראה לי. עכשיו הוא היה טוב מאוד – fresh, רענן ופשו טעים. יש בו הרבה פרי הדרים ותפוחים ירוקים בחלק הזה של הפלט, לצד משהו טרופי, מוצלח. בסך הכל, למרות זה שהוא די 'עבה', הוא שומר על רעננות ויש לו מתיקות מקסימה בסיומת, עם מרירות של קליפת פומלה. אם אתם עדיין מוצאים אותו בחנות – קנו ושתו.

הרי גליל אביבים 2009

מאוד ארומתי, מוחצן ופתוח. הפה עגול, ועדיין מרגישים את העץ, יוצא ממנו. הוא מתובל ויש בו קצת יותר מתיקות מאשר ב- 2008, עם פחות מרירות. טיפה טאני – אולי בגלל חמיצות יחסית גבוהה – ושוב, מתובל בסיומת. ההתרשמות שלי היא שהוא מזכיר יותר את 2007 מאשר את 2008, אבל הזכרון שלי מזכיר יותר זכרון של נמלה, מאשר של פיל.

הרי גליל מירון 2008

ממסך של 69% סירה, 21% פטי ורדו ו- 10% קברנה סוביניון. זהו היין ה'גדול' של היקב: אדום בעל מבנה מודרני אולי יותר, קצת יותר ישראלי. הבציר הזה הוא מאוד בשרני, בעל אף מפתה וטוב; פרחוני, לצד הבשרניות, ואין ספק שיש כאן סירה, שמובילה את הבלנד. הפה לא כבד – קל יותר, בינוני בעצמתו – ומעניין. הוא בעל חמיצות טובה ומאוזנת, והטאנינים משתלבים יפה – 'קטיפתית' – עם היין, לאורכו כולו. הסיומת בינונית-ארוכה, יבשה מאוד.

הרי גליל יראון 2008

ממסך הדגל של היקב: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. הוא ירוק מאוד באף הראשון, אבל מתאזן אחרי כמה דקות. הפה חלק מאוד – המתקפה מצוינת – וטאני. התרשמות היא שגם שלוש שנים אחרי הבציר, זהו יין צעיר ועול ימים, שיצטרך לא מעט זמן בדקנטר, אם יחליט מאן דהו לפתוח אותו עכשיו. הוא ממשיך את מסורת היין הזה, שהחל עוד בשנת 2000, עם גבי סדן.

הרי גליל יראון סירה 2005

(מבקבוק רגיל). להזכירכם, היין הזה הושק בשנה 2008. הוא היה אז עשיר מאוד, ארומתי, ומלא פירות אדומים ממגוון שלם: פטל, אוכמניות וכד'. הוא היה מאוד מאוד ארומתי ומאוד 'משכנע'.

עכשיו הוא מאוד "בשר", ומקסים. זאת סירה מודרנית במיטבה – פרחונית ועסיסית. הפה חלק, יפה ועדין. הוא טאני ומתובל בסיומת, אבל לא עמוס בשום צורה. מומלץ מאוד, גם בגיל הזה.

סיכום?

זאת טעימה של פחות או יותר היינות הגבוהים של יקב הרי גליל, אבל יינות מרשימים במחירים נוחים. הכל מתאזן, בסופו של דבר.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.