יקב ויתקין 2015: תמונת מצב

יקב ויתקין עובר השנה את הבציר הכשר הראשון שלו, לאחר שעבר למבנה החדש, סמוך לנחל אלכסנדר. השינויים האלה מחייבים לא רק גידול בכמויות הייצור, אלא גם חשיבה אחרת בכל הקשור לאירוח ביקב ובניית מקורות הכנסה חדשים

הקירות הגבוהים מצופים שעם והרצפה החדשה מבהיקה ומבריקה. ויתקין במתכונתו החדשה שוכן במבנה מפתיע בגודלו, שמחולק לארבעה חלקים: מרכז מבקרים, חלל חביות, חלל ייצור ומחסן לתוצרת גמורה, שעדיין אין בו יין. גם חלל החביות, בגלל המעבר של היקב לייצור כשר, עדיין תפוס רק בחביות חדשות, ריקות. בעניין הזה אפשר לראות בקלות שהיקב מיישם את הכיוון הנוכחי בהבגרת יין בחביות: מעבר לחביות גדולות יותר מאשר הבאריק המסורתיות.

אבל יותר מהגודל החדש והתוכניות לשטח התכנסות עתידי לרוכבי אופניים ומטיילים, טעימת יין תוך כדי יום בציר ממחישה לא מעט את הדבר הקשה ביותר במעבר לכשרות: ההתארגנות עם עובדים חדשים, שלא כולם בהכרח מיומנים בעבודה טכנית או פיזית, וקניית הרגלי עבודה שאסף אולי מכיר מעברו בכרמל ובבנימינה, אבל פחות מוכרים בוויתקין. אי אפשר להתעלם מהמתח באוויר, וגם אם כולם עושים את המירב האפשרי, עדיין נראה לי שזה הולך להיות אחד הבצירים הלא פשוטים ביקב.

מרכז המבקרים ממשיך ומשקף את מה שעומד בבסיסו של יקב ויתקין, דבר שמאוד אהבתי: העשיה העצמאית, העצמית, בולטת בכל פינה: דלפקי הבר עשויים לווחים של חביות, שדורון בלגולובסקי שייף והתקין, הכסאות עשויים גם הם משאריות של חביות משומשות – פרי עבודתו של אבא של שרונה, ואילו חדר הטעימות תוכנן כך על ידי שרונה, שהוא יזכיר את חדרי בית-הסבתא, ששימש כחדר טעימות את היקב המקורי. צריך לראות, כדי להבין.

ויתקין ייצר 60,000 בקבוקים ב- 2014 וייצר 80,000 בקבוקים ב- 2015. מבחינת  מגוון, ביקב מגדילים הכי הרבה את תפוקת היינות הלבנים והרוזה והעניין הזה מורגש בהחלט בחלוקה במספר התוויות. נשאר לראות מה יהא על סגנון היינות, עם המעבר לכשרות, אבל אני לא מניח שיהיה שינוי רדיקלי, אם בכלל, דווקא בגלל זה.

מסע ישראלי לבן 2014
חמישה זנים: גרנאש בלאן, ויונייה, רוסאן, קולומבר וגוורצטרמינר (10%). האף פירותי, עם ארומות קצת מתקתקות. הפה חלק, קצת טאני ועם חמיצות די גבוהה. המיד פאלט אלגנטי ונעים והסיומת ארוכה, בעלת אופי של הדרים. בסך הכל זהו אפריטיף טוב.

ויתקין ריזלינג לבן, 2014
הבלנד הוא תוצר של התיעצות עם היקב התאום של ויתקין, בגרמניה: אסף הגיע לשפוט במונדוס ויני (תחרות יין גרמנית). אחרי שהוא הוזמן לסיעור מוחות ביקב, הוא הביא איתו כמה דוגמאות מהבסיס שלו, והתוצאה לפנינו: הענבים מגיעים מהכרם של שמואל תמיר, בגבעת ישעיהו. למרות שהיין היה פתוח 24 שעות, היין עדיין בעל אופי סגור. הפה בעל חמיצות גבוהה וטובה, קצת טאני בגלל החמיצות. טעים. לא מאוד "ריזלינג" אם אתם מחפשים את הארומות הפטרוליות כבר בבציר כל כך צעיר.

ויתקין ריזלינג לבן 2013

מאוד פרחוני, בוודאי ביחס ל- 14. פה גם יש קצת פטרוליות. הפה עגול וטוב – מאוד מעניין. יין מצוין, לא טריוויאלי, עם חמיצות טובה בסיומת, ותיבוליות – משהו שמזכיר זעתר.

גרנאש בלאן 2014
הכרם בכפר שמאי מקורו בחומר ריבוי שהובא ב-2009 והבציר הראשון היה ב- 2013. היקב מקווה לעשות עם הזן הזה מה שהוא עשה עם הקריניאן באדומים ולהפוך אותו לשם דבר בישראל.

אסף מגיש את היין מדקנטר, וזה לא יין פשוט, שבהחלט נראה שצריך זמן. הפה עגול ושמנמן והסיומת מדויקת וטובה ולאחר זמן, הוא מקבל מינרליות טובה. יש כאן שמץ של חמאתיות, שבאה מחבית אחת שעברה במקרה תסיסה מלולקטית ונלקחה ההחלטה הנכונה להכניס אותה לבלנד.  12.6% אלכוהול. כ- 30% תסיסה בחביות צרפתיות חדשות בנפח של 350 ליטר. נפתח יופי – לוקח לו שעה, אבל יופי. ***

ויתקין רוזה 2014
הרוזה, כמו היינות הלבנים, מאופק מאוד. יבש ו"קולינרי". החמיצות שלו לא גבוהה, אבל הוא טוב. היין מבוסס גרנאש וקריניאן שנבצרו לרוזה והצבע שלו הוא סלמון ורוד מאוד בהיר. נוצר על ידי השריה על הזגים (קצרה) ולא דימום.

יינות אדומים

ויתקין פינו נואר 2012
הענבים מעמק האלה. הצבע נעים, מאוד אופייני. מדובר בחביות 350 ליטר, לא חדשות, אבל שעדיין נותנות די הרבה ארומות (טובות) של עץ. בסך הכל האף מצוין: פירותי מאוד, עם עץ שככל הנראה ישתלב עוד טוב יותר – כרגע יש ביין משהו שמזכיר מדורה. הפה מהודק, מפוקס מאוד עם פרי אדום טרי. הסיומת מתובלת וקצת חמה. (אלכוהול – 13.5%).

מסע ישראלי אדום 2013
שאריות היין… 2014 מחכה לשחרור. קריניאן (60%) סירה וקברנה פרנק. עץ – 16 חודש בצרפתי ומעט אמריקאי. פרחוני, עם נימות ירקרקות קלות וטובות. האף מאוד חביב ומפתה, קליל ונותן תחושה של יין רענן וכיפי. הפה עגול, בעל גוף בינוני וסיומת מתובלת עם חמיצות מאוזנת. יין טוב, בדיוק מה שצריך מיין ראשון של היקב.

קברנה פרנק 2011
אף כבד וירוק בהרחה הראשונה. הפה מאוד קלאסי לקברנה פרנק: חלק, מיד פאלט עגול וסיומת מפולפלת עם קיק של חמיצות. הסיומת בינונית-ארוכה והיין מרגיש טרי וצעיר למרות השנתון הדי "מרוחק". יין טוב. מכיל גם 10% פטי ורדו. ***

ויתקין קריניאן 2011
האף בוגר. הפה טאני מאוד, מעוגל, אבל טאני. גם אחרי שהיין היה פתוח יום, הוא עדיין טאני ומתובל. האף בעל פרחוניות – שפעם אפיינה מאוד את יינות היקב האדומים – ואופי מאוד נעים. בהחלט עושה כבוד לזן ושומר על המסורת של הקריניאן ביקב.**

ויתקין פטיט סירה 2010
יופי של אף – 20% עץ חדש (18 חודש) והרוב חביות גדולות של 300 ו -350 ליטר, אמריקאיות. האף מלא ריחות של עשבי תיבול: זעתר וטימין. כמו פיתה עם זעתר. נוסף על זה – משהו בשרני ופירות אדומים. הפרי מגיע מכרם מאוד ותיק בכרמי יוסף, שבו נטעו את הפטיט סירה עוד בשנות השבעים; חלקת נסיון… שהצליח. הסיומת טאנית וארוכה. היין לא מעמיס או כבד: בהחלט פטיט סירה שמפתיע, מבחינה זו. יופי של יין. ****

טמפרניו 2012
כרם יחידני בגליל העליון – כפר שמאי. כשנה בעץ, שההשפעה שלו מורגשת מאוד (במתיקות – קוקוס) בפה. קצת מחומצן, עשוי בנטיה ה'ריוחנית'. טאני. מעניין, עם תיבול פלפלי בסיומת.

שורשים ד' 2010
מוקדש לנחום (חתולי) בן גל, שהיה איש ים; דודו של דורון, שייסד באופן רשמי את ענף השיט בארץ. המציא סוגים שונים של מפרשים ומפרשיות וחצה כישראלי את האטלנטי במפרשית, ועוד.
האף טוב: כהה, “גדול" ודי בשל. הפה טאני ומאוזן, לא כבד, עם סיומת ארוכה וקצת מינרלית-מלוחה. 13.7% אלכוהול בלבד. בלנד של קריניאן ופטיט סירה מחלקות ותיקות ועוד סירה ופטי ורדו. **

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה