טפרברג 145

יקב טפרברג, היקב הרביעי בגודלו במדינה, חוגג יום הולדת 145. לכבוד כל זה, הוא מציג שינוי תדמית רציני אבל לא מזניח גם את איכות היין

הפעם האחרונה שסיירתי בטפרברג – ביקב שבצרעה – הייתה משהו כמו שנה לאחר העליה על הקרקע. בין לבין הייתי בוודאי בטעימה או שתיים ביקב עצמו, אבל ממש בימים אלה של טרום הבציר, סיירתי בו שוב, להשלים לתמונה כוללת את הנעשה ביקב, ולא רק מזווית העיצוב ושינוי התדמית.

טפרברג עבר כמה גלגולים בארץ ישראל ובישראל, עד שהתמקם במתקן הנוכחי בצרעה. לפני כן היה במוצא (בסיבוב מוצא, מקום שבו בעידן הנוכחי אי אפשר היה יותר לעשות יין או להתרחב) ובשכונות שונות בירושלים. המשפחה הוכנסה או נכנסה לעסקי היין בזכות אברהם טפרברג: יהודי צעיר מאודסה, שברח מגיוס לצבא הרוסי והגיע לאוסטריה. שם הוא למד עשיית יין ומשם גם עלה לארץ ישראל ולירושלים. מה שלא היה ידוע עד כה הוא, שלבני טפרברג הייתה גם נוכחות ביקב בשרונה בתל אביב, שנוסד על ידי הטמפלרים. סבו של מוטי טפרברג – דור חמישי, מנהל היקב והבעלים הנוכחי – יחד עם סגל, נקראו לסייע לגרמנים בזיקוק יין לאלכוהול. היוזמה נכשלה בגלל בואם של האנגלים ארצה והשותפות בין סגל וטפרברג הסתיימה כך לפני כ- 100 שנים.

שינוי התדמית האחרון שהיקב עשה היה כאשר עברו מהמותג "אפרת" ל"טפרברג 1870". בתחילה היה מדובר במותג ליצוא, אבל די מהר הוא הפך למותג העיקרי של היקב ואפרת נותר מותג לרשתות השיווק הפרטיות והחרדיות. בין היינות, הסדרות השונות והמוצרים היה בלבול די גדול, במיוחד לאור זה שמדובר ביקב גדול, עם כמות לא מבוטלת של מוצרים ותוויות.

לפני כשלוש שנים נכנס לתפקידו מנהל שיווק חדש שבא מעולם הבשר דווקא: רועי הראל. הראל העלה את הצורך בשינוי מהותי בתדמית היקב, בארגון מחדש של הסדרות השונות וכל זה, בין השאר כדי להדגיש את השינוי באיכויות היין. שיקי ראוכברגר ואוליבייה פרתי, יינני היקב, החלו לחפש פרי באיכות טובה וגבוהה ובודדו אותו, כדי להציג בבוא העת יין באיכויות גבוהות מאלה שהיקב יצר עד כה. בכיוון הפרי והכרמים, השינויים העיקריים הם מעבר לכרמים גדולים, אחידים ככל האפשר ומודרניים, בשליטה מלאה של היקב. לטפרברג יש היום נוכחות גדולה בנגב, בהרי יהודה ובשומרון, לצד נוכחות מצומצמת יחסית בגליל העליון.

בנוסף, מבחינת הייצור, הכניסו ליקב בור קבלה חדש ופרס חדש, בעל יכולת עבודה איזובארית; עבודה במכל אטום, שמאפשר הזרמת חנקן ומניעת חמצון. יכולת זו מאפשר ליקב לייצר יינות איכותיים יותר, בעיקר – אבל לא רק – בגזרת הלבנים. בור הקליטה החדש קטן יותר מהבור הרגיל, מאפשר קליטה סלקטיבית וברור של ענבים, כולל הפרדה בניעור. בשנים הקרובות מתכוונים ביקב להוסיף מערכת ברור אופטית, שתשפר עוד יותר את איכויות הפרי שמגיע בסופו של דבר לתסיסה. שינויים נוספים שנעשו ברמת הייצור כוללים הכנסה של מכלי תסיסה שמפונים בגרביטציה בלבד ומעבר לחביות בסטנדרט גבוה יותר ומשל פחות יצרנים. השאיפה בתחום הזה, אומר ראוכברגר, היא להיות מרוכזים בסוג החביות שמתאים ביותר לפרופיל היין, ולהפסיק להתבזר עם ניסויים בסוגים שונים של עץ, שרק מגדילים שונות ומכניסים "רעש" ליין.

בקיצור: טפרברג במספרים – 5,000 – 7,000 טון, תלוי בשנה. 4,000 דונם כרמים. חלקות של 160 דונם, מחולקות לזנים (בדרום). כ- 3,500 חביות. 40% מהייצור – תירוש.

סדרות היין החדשות

יינות יקב יחולקו בעתיד למספר סדרות: Vision – סדרה של יינות צעירים מכרמים בשפלת יהודה. מתוכננים כרגע ארבעה יינות זניים, אדומים, ושני בלנדים לבנים. כל אלה יימכרו ב- 35 ש"ח לצרכן.

Impression – סדרת ביניים של יינות זניים שעברו התבגרות של שישה חודשים בחביות. הענבים מיהודה ונחל איילון. היינות אמורים להיות פירותיים, ועם זאת לתת "משהו" מהעולם הארומתי של העץ. מחיר – 45 ש"ח לצרכן.

Inspire – בלנדים שמחירם 60 ש"ח, שמהם עדיין אין יינות בשוק.

Essence – סדרת יינות זניים, שמקור הפרי שלהם אמור לשקף ייחוד טרוארי ואת התאמת הזן לקרקע ולאקלים. היינות האדומים בסדרה הזו עוברים יישון של 18 חודשים בחביות צרפתיות (ביקב 80% עץ צרפתי) ולצד שני יינות אדומים זניים יהיו בה גם שרדונה וגם יין קינוח אדום מחוזק. (100 ש"ח לצרכן)

Legacy – (הסובארו של טפרברג; עכשיו כולם יזכרו) היא סדרת יינות ממגוון של זנים שהיקב קורא להם "לא שגרתיים". מלבד זה, היינות עוברים תהליכי ייצור והתבגרות ארוכים – 18 חודש + 12 בבקבוק, ככלל. מעין "גראנד ריזרבה" של היקב.  (170 ש"ח)

סיכום שלפני רשמי הטעימה: טפברג הלכו ולקחו את היינות שלהם למיתוג הזהבי החביב על צרכני היין בישראל ועשו מאמץ אמיתי כדי לספק ולתת משהו לכל אחד. אני מקווה שהיינות האלה ימצאו את הדרך להגיע למסעדות, ולא רק לחנויות יין ולמגזרים הדתי והחרדי. יש ליקב בהחלט מה לתת בכיוון הזה והמכשול העיקרי כמו שנראה לי כרגע, הוא יותר הסכמי המכירות והרצון לגבות פרמיום ואולטרא פרמיום על מחירי היקבים המוכרים יותר, מאשר איכות היין…

שרדונה אסנס 2014
נעים מאוד. שרדונה קלאסי-מודרני שעשוי בעץ. פרי טרופי משולב בארומות וטעמים של אשכוליות. חמיצות טובה ומאוזנת, טאני. בפה תחושה מתובלת וטובה, שמקדימה סיומת די ארוכה. 70 ש"ח. ענבים מעמק איילון. הפרי מתחיל תסיסה במכלי נירוסטה ומועבר לחבית לאחר כשלושה ימים. הוא מושאר על השמרים כשנה.

Impression Gewurztraminer 2014
יין חצי יבש, אבל חצי יבש בעדינות. צריך לקרר היטב לקבלת טעמים רעננים של אשכוליות. יין מאוד חביב ומתאים לאוכל אסיאתי או מקומי. אני לא רואה שום בעיה שהוא ימשיך ויהיה חביב על שתייני הגוורצ' הישראליים. 45 ש"ח.

Inspire גרנאש, סירה, מורבדר ומרלו 2014
אחד משני הבלנדים שצפויים לצאת לשוק בתקופה הקרובה. מאוד חלק, עסיסי, עם עץ טוב, גם אם מורגש. האף ארומתי, עם הרבה דובדבנים חמוצים ושחורים-מתוקים, פירות יער ושות'. טאנינים טובים, למרות שלא חלקים ורכים. זהו יין מתובל מאוד, עם סיומת בינונית-ארוכה. הגרנאש והמורבר מנטיעות צעירות מאוד – חדשות. (60 ש"ח)

Inspire מלבק ומרסלאן 2014
גם אם זה הולך להמכר ב- 60 ש"ח, זה ישבור את השוק: הצבע סופר עמוק, מאד אטרקטיבי. הפה חלק, מאוד טאני ועסיסי – מלא פרי שחור של שזיפים ודובדבנים שחורים. הסיומת ארוכה עם חמיצות מצוינת. זה בהחלט יין עשיר, עם הרבה fruit forward.

Essence מרלו 2012
כרם שיועד ליין מסדרה גבוהה, בצומת נחושה, אבל מניבה צעירה. ככלל, ההבשלות באזור עמק האלה יחסית מוקדמות, ויכול להיות שזה מה שעושה טוב למרלו משם. זהו יין בעל ארומות אדמתיות, קרקעית יער. הוא אלגנטי וחלק. פרי טוב, מתובל, עם פלפל שחור ושזיפים. הסיומת בשרנית וקצת מינרלית. חמש שנים פלוס.

Essence  קברנה סוביניון 2012
אף בוגר, גוף בינוני וטאנינים רכים. מתובל ועם חמיצות טובה. יש בו ארומות של פלפל ירקרק ואפר, דובדבנים שחורים, מתוקים. הפרי מגיע מעמק קדש מכרם שניטע ב- 2009. אני לא בטוח כל כך לאן הוא לוקח, מבחינת יכולת התבגרות, אבל שנתיים-שלוש יש לו בוודאי.

Legacy קברנה פרנק 2012
כרם של חמישה דונם בסך הכל, שמניב פחות מטון לדונם. חלק ומקסים, עדין מאוד – בעיקר במיד פאלט – בהחלט יין למתקדמים יותר. קצת ירקרק – אולי טיפה ממה ש"נהוג" כרגע לחשוב שקברנה פרנק "צריך להיות", אבל עדיין מרוכז ומאוד יפה. עבר דימום, אגב. חמיצות גבוהה.

Legacy פטיט סירה 2012
אף טוב, מעניין, עם הרבה ארומות קפה/אפר/פלפל שחור. מצד הפרי הוא מרוכז – אבל לא עמוס. פה חלק, עדין כמו כל היינות בסדרה הזו. חמיצות מצוינת וטאניות לא מעמיסה.

Legacy פטי ורדו 2012
כרם במבוא חורון, מרוסן, עם פרי קטן. התוצאה היא יין עם צבע עמוק ומאוד עשיר. יין מרוכז ורחב; הפה המאסיבי ביותר מכל היינות שטעמתי. מפולפל וטאני מאוד, עשיר ומודרני. ראוכברגר ופרתי נתנו כאן ליין להשתולל והלכו על כל קופת הפרי האפשרית – ובהצלחה.

 

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה