טעימת יינות רוזה לקיץ 2015

"רוזה הוא האדום של הקיץ", אומרת כרמי לבנשטיין, מפיוז'ן, בנסיון ברור לשכנע את הרוב השותה. הנה כמה יינות רוזה מהמבחר העצום שיש עכשיו על מדפי החנויות, כדי קצת לעזור במשימה

בכל שנה אנחנו עושים את המאמץ ומנסים להרים את קטגוריית הרוזה, שממשיכה ונשארת נחלתם של חובבי יין די מוטרפים. בסך הכל זה לא ממש משנה, והישראלים ממשיכים ושותים בקיץ יינות אדומים, קצת יותר – אולי יינות לבנים – והרבה בירה. קטגוריית הרוזה ממשיכה ונשארת קטגוריה של 2-3-4% מכמות היין שמוכרים בארץ. אולי 5%.

במגזין "גורמה" של ירחון את פרסמתי החודש כתבה על יינות רוזה (עמ' 62), שכוללת המלצה על שמונה יינות מתוך מספר יינות לא מבוטל שטעמתי. אני מביא כאן כמה יינות אחרים, שלא נכנסו לכתבה המודפסת, לא בגלל שהם לא היו טובים מספיק, אלא בעיקר מסיבות של מקום בדפוס והתאמה לקהל הקוראים.

בנוסף ליינות הבאים יש שפע של קוות רוזה ויינות רוזה מבעבעים אחרים שמאוד שווה לנסות: קודורניו, שחוזרת למדפים (כתבה בימים הקרובים), סנטה אנה, רוזה חביב של קסטל צרפת ועוד ועוד.

ועוד משהו: החלטתי לא להביא צילומי בקבוקים הפעם, מלבד משהו שאין בכלל בישראל. מדובר בשנדון. יין מבעבע מבית מואט שנדון, שעשוי בקליפורניה בשיטה המסורתית. העיצוב הוא של Butterfly Cannon – ממשרדי העיצוב הבולטים בלונדון, שאיתם יש לי קשר רופף – והבקבוקים האלה נראים מליון דולר. אבל לא רק זה: שימו לב לחיבור בין היין וחול הים, בהשוואה לפקשוטים המשמימים שמוציאים היקבים באשר הם.

שנדון: בשיטה המסורתית מקליפורניה

שנדון – ברוט ורוזה (קליק לתמונה גדולה)

Woodbridge White Zinfandel Robert Mondavi 2013
יין בקטגוריית הכיף המתוק: צבע ורוד תות. ריח מתקתק. הפה מתוק למדי אך חביב. יין שאם תוסיפו לו סודה ופרוסה דקיקה של לימון יהיה כיף לשתות אותו.

Dr. Losen Villa Wolf Pinot Noir Rose 2014
חצי יבש. מוגז ממש: הצבע הוורוד מאוד חיוור, אבל יפה. בפה היין רענן, בעל מתיקות מדודה וטובה. ארומתיות של פירות קיץ. ללא ספק יין לפיקניק – למנות ראשונות וסלטים.

מטיאוס רוזה
כתבתי על השינויים שעוברים על המותג הוותיק וכדאי לטעום אותו וליהנות ממנו. תנו קצת ממנו בתבשיל פסטה או אפילו מעט כרוטב לסלט פירות, ואת השאר שתו על קרח.

פיוז'ן, רוזה קוט דו רון 2014
מורבדר, סירה, גרנאש וסנסו מכרמים בוגרים עם יבול נמוך מאזור קוט דה רון בפרובאנס. זהו בהחלט יין מאוד נעים, ורוד קל, טעים ורענן. קצת יותר מאשר "עוד רוזה" ויין שיהיה נחמד מאוד לשתות כשהוא קר מאוד. יוצג לקהל לראשונה בט"ו באב (יום ו' 31.7) באירוע פיוז'ן ביקב טוליפ.

גמלא השמורה רוזה שיראז 2014
יבש. המון צבע! גוון דובדבני-רימוני. האף ממש-ממש מתוק אבל היין יבש. הפה רחב – אולי קצת יותר מדי לרוזה. יין טעים, אבל לא רוזה קלאסי. סוג של בוז'ולה נובו.

בזלת הגולן רוזה 2014
כמעט יבש. המיוחד ביין הזה הוא שרבע ממנו עשוי מענבי מאכל – איזבלה. התוצאה היא יין בעל טעמי תות ופירות טרופיים עם קצת מרירות ובעיקר סיפור טוב. יין לשיחה ליד הגריל.

כישור כרם כישור 2014
יבש: צבע ורוד די עמוק. באף ריחות תות, דובדבנים ופירות יער. הפה חד עם חמיצות גבוהה. סיומת טאנית ודי יבשה. יין טוב, עם גוף, אבל קצת טאני לרוזה. לדגים מטוגנים ואוייסטרים.

קסטל רוזה 2014
יבש. רוזה בעל חמיצות ורעננות מצוינת, קצת יותר גוף מיינות רוזה אחרים בסצנה ובסך הכל פירותי ומצוין. לטעמי זה הרוזה שאסור להחמיץ, על הצד היותר "רציני".

יתיר רוזה 2014
יבש. צבע אפרסק חיוור, אף פרחוני, פירותי אבל מאופק בהשוואה לכרמל. הפה בעל חמיצות גבוהה – מאוד – יבש וחד. קצת מינרלי-מלוח בסיומת. יותר יין, אבל פחות רוזה. משובח. משכנע אמיתי לכל שוחרי ה"אני רק אדום".

תבור אדמה רוזה ברברה 2014
הכי אולטימטיבי – פקק הברגה. רק בשביל היציאה הזו מגיעה ל'תבור' המלצה. מאוד ארומתי, מתקתק ויותר על הצד הוורוד כהה. הביאו את הסרטנים הכחולים!

רמת נגב רוזה 2014
חצי יבש – אבל לא "נורא חצי יבש". במילים אחרות היין מאוזן וטעים כשהוא מקורר מאוד או בלווית אוכל מתאים. מבחינת טעמים, יש בו דברים שמזכירים אשכוליות וקצת פרחים.

רקנאטי רוזה 2014
קצת פחות חומציות ממה שאני זוכר בשנים קודמות, אבל עדיין אחד הטובים בקטגוריה, ובוודאי שאחד הבולטים שבה. למי שאוהבים את הרוזה שלהם על הצד המעט כבד יותר.

מדבר רוזה 2014
נסקר בכתבה הזו על יינות לבנים של יקב מדבר.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *