תבור במהדורה מוגבלת

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

Tabor Limited Edition: סדרת פרימיום חדשה של יקב תבור – הראשונים שמכוונים עם יינות חדשים, כבר לראש השנה הבאה. זכרונות אהבה ממסחה

הרבה זמן שאני שואל את עצמי "מה קרה למסחה?" לאן, אחרי בציר 2005, נעלמה סדרת העל הטובה של תבור, שהיינות שלה – בערך 130 ש"ח – היו תמיד תמורה מצוינת לכספו של הצרכן הנבון והבררן (במובן של Discerning – אין לי ממש תרגום טוב לזה). ה- 2005 היה מצוין, וזכורים לי שניים שלושה ערבים טובים מאוד עם קודמיו לתפקיד. כלומר מבצירים קודמים.

וזהו. שנתיים שכבר לא ראיתי 'מסחה' חדש. אז אוקיי, נניח ש- 2006 היתה בעייתית, אמרתי לעצמי: מלחמה בכרמי העל של היקב (מלכיה – קדש – גבול לבנון וכדומה וכולי) אולי גרמה לזה שלא היה יין ראוי. אבל מה קרה ל- 2007? כל מיני שמועות אמרו שהיקב 'תקוע' עם מלאים של מסחה 2005 במחסנים, ועד שהוא לא גומר אותם, אין מה לדבר על בציר נוסף. 'מלאים'? מילא סדרת 'תבור', אבל 'מסחה'? ממתי היין הזה יוצר בכמויות שאפשר לכנות 'מלאים'?

אז הנה, נפתרה התעלומה. כנראה שכן היתה בעיה למכור את המסחה, אבל לא בגלל איכות היין, או התמחור: מישהו לחש לי שמשהו בצליל של השם לא עשה לו טוב. אנשים לא ידעו איך מנקדים אותו, שלא לדבר על המקור. "מסחה שווה תבור?" כנראה שבעידן הבורות הכלל ישראלית, אף אחד לא הצליח לפתור את המשוואה הזאת.

הפתרון, אם כן, היה להחליף את היין ביין אחר, בשם קליט יותר. כך, כנראה, צצה סדרת Limited Edition. לא מקורי במיוחד – ובמלוא ההגינות אני חייב לאמר שזה כבר קרה ליקב עם הקונספט של ה- 562 – אבל בהחלט שם יעיל, קליט, בעל צליל ברור ומשמעות ברורה לכל. גם לדור הצעיר. בנוגע לחששות שהועלו על ידי כמה מעמיתי, אזי בניגוד לסברה הרווחת (בעיקר 'שם'), עולם היין לא רשום כולו על שמו או ישבנו של יקב זה או אחר: הסימן שנרשם על ידי אחד היקבים, במפורש לא נותן לו זכות שימוש במילים 'לימיטד אדישן' ללא שם היקב. אני מודה שחבל, כי היה יכול להיות מעניין לראות איזו דרך היה מוצא למחול על כבודו מול האמא הקטנה של 'תבור', לו בחר בכך. האם היתה נושבת לה רוח קיצית של רצון טוב, בניגוד לסופת הקדים הגלילית שאיימה לעקור ממקומן את שורקות השפלה? חבל, אבל כך או אחרת, לימיטד אדישן זה לא "סכֵך" או סוּמֵקה.

בחזרה לעניינים פחות פרוזאיים. אריה נשר, היינן, יצר שני ממסכים – אחד בנפח של 13,000 בקבוקים ושני בנפח של 6,000 בקבוקים ונוצרה אכן סדרה בנפחי ייצור מוגבלים; כשמה כן היא. עיצוב התדמית – מהתוויות ועד אריזות היין – יפהפה, הכל מאוד מושקע ומשדר יוקרה וארוז במחיר שפוי: 100 – 140 ש"ח. אפילו Qr Code יש על התווית האחורית, שמוביל לסרטון אנימציה קטן ואלגנטי.  "אמנם על היין עדיין לא עושים מחאה, אבל בעידן של רוטשילד, רצינו לשמור על התמחור התבורי המוכר." (כלומר שפוי לצרכן) אמר לי אורן סלע, המנכ"ל. "145 ש"ח ליין במהדורה מוגבלת, עם כזאת מידה של השקעה, זה בתחום הזה. שני היינות תומחרו כך, שהממוצע הוא פחות או יותר מחיר המסחה ה'ישן'."

תבור לימיטד אדישן 6000

נייר משובח, צבע ראשון, שתי הטבעות פויל, צבע שני, שטאנץ מטורף... לא ראינו דברים כאלה קודם, בתבור. היקב מתברגן? (צילום: יחצ וגנר)

הענבים מעמק קדש, מכרם ותיק ששייך לקיבוץ מלכיה. הענבים מגיעים מהחלקות הטובות ביותר בכרם – שהוא די גדול. מיכל אקרמן, האגרונומית של תבור, מכירה את האזור הזה יותר ממצוין: סגל וברקן – היקב בו עבדה אקרמן לפני שעברה לתבור – מגדלים ענבים ממש בכרם הסמוך, גדר ליד. "הכורמות שונה לחלוטין," אומרת מיכל, "גם באופן שבו אנחנו מגדלים את הענבים בכרם שלנו, וגם מול המתחרים. מדובר בחלקות שמטופחות בנפרד, אחת אחת, בכרם ותיק שבקושי צריך, למשל, השקיה."

קצת על הייננות – אני מניח שהקומוניקטים ירוצו ברשת בשלמותם, אז אין לי מה לחזור על הכל: הבציר היה בציר ידני – האחרון ביקב, לצערו של אריה נשר – ואין ספק שהיינות עשויים עדיין באותו כיוון של המסחה: אותו כרם קברנה סוביניון (700 ק"ג לדונם, ב- 2005), מרלו ושיראז. הבלנד של המסחה האחרון היה 75% קברנה, 15% מרלו, 10% שיראז, ואלה הרכיבים ששימשו לייצור שני היינות בסדרה החדשה. גם היישון דומה: כשנה בחביות ואז שנה ב- cask גדול ל- 6,000 או 18 חודש בחביות, לקברנה – שיראז. ישנן תוכניות לעשות יינות נוספים בסדרה הזאת, ונשאר רק לחכות ולראות, מה ילדו השנים הקרובות.

איך היין?

אני חייב להודות שבשלב הזה, הקברנה-מרלו נראה לי מחובר ומעניין יותר.

תבור לימיטד אדישן 1/13,000 2006

70% קברנה סוביניון, 30% שיראז. האף הראשון טוב: הרבה מאוד פרי שחור, כהה, 'אפלולי'. הפה טאני למדי, בעל חמיצות טובה, שמזכירה קצת פירות הדר. הסיומת בינונית, עם קצת מרירות שמזכירה קליפת פומלה, נניח, או אשכולית. מה שהפריע לי פה היתה תחושת אלכוהול גבוה (14%). היין לא הוגש בטמפרטורה האידיאלית – ישר מדלפק מול מטבח פתוח – ויכול להיות שקצת קרור יועיל לו. המחיר לצרכן הוא 100 ש"ח. מחיר סביר. יכול אגב להיות שהיין יפתיע בעוד שנה או שנתיים, למרות שהוא מבציר 2006.

תבור לימיטד אדישן 1/6,000 2006

ממסך של 60% קברנה סוביניון ו 40% מרלו. יין יותר 'קל' באף – פחות כהה. חלק, בעל גוף טוב ולא בומבסטי. נשר אמר שהוא כיוון לסגנון 'לא ישראלי' ככל האפשר; יותר לצד האירופי-אלגנטי. הוא אכן יותר רך ונעים, לא אגרסיבי ויש בו מימדים נעימים ו'עוטפים'. בשר אדום על הגריל הוא בהחלט יאהב, היין הזה, ואולי גם גבינות קשות, לא מתובלות מדי.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 Responses to תבור במהדורה מוגבלת

  1. מאת ליאור יוגב‏:

    אני לא שואל את עצמי מה קורה למסחה, כי כל פעם אני נתקל ב-2005 במבצעים מטורפים ביחס למחיר ההתחלתי שלו ביציאה לשוק (145 כמדומני). אין ספק שבמצב כזה לא יוציאו לשוק את 2006 ולא יורידו את המחיר שלו ביחס לבציר הקודם.

    מה שקרה ב-2005 זה שהעלו את המחיר של הבצירים הקודמים ביותר מ-50%. לטעמי, בהתבסס על כמה טעימות (לא עיוורות) הוא לא היה מאוד מוצלח, בשילוב עם המחיר הגבוה אני יכול להבין איך הוא נשאר על המדפים.

    מילה לזכות היקב – הלבנים שלהם תמיד מצוינים, בדגש על הסוביניון בלאן שפתחתי השבוע מהבציר האחרון (כנראה הטוב בארץ לטעמי).
    באדומים חל שיפור ניכר והקברנה אדמה II מוצלח מאוד לטעמי.

    אולי גם בסדרת העל יש שיפור כזה (לא טעמתי את החדשים), אבל מוכרחים להרים גבה לנוכח היציאה של בציר 2006 בסוף 2011, כאשר קצרין 2007 בשוק כבר מזמן. אני משער שהסיבה נעוצה בסוף הפסקה הראשונה שלי.
    מקווה לראות גם בסדרה הזו שיפור כמו בשאר סדרות היקב. עם ההשקעה שלהם ושל הבעלים – אני מנחש שזה כיוון סביר.

    • מאת sagi‏:

      אני דווקא הייתי די מבסוט ממנו, כאמור. היינות בסדרות הנמוכות של היקב – תבור – לא היו טובים (בלשון המעטה) לעיתים קרובות. יינות אדמה ואדמה 2 כבר היו סיפור שונה.
      יכול להיות שהיין סבל בגלל השם, באמת. אולי התוויות המינימליסטיות מדי – אנשים בכל אופן אוהבים ורוצים לדעת מה הם קונים. בכל מקרה, תמיד טוב להתחיל מחדש, ועכשיו זה 'נגמרו התרוצים'. 🙂

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.