יקב אבידן חוזר

יקב אבידן נוסד בשנת 2001 והתמקם בקיבוץ אייל בשנת 2004. שלמה אבידן וצינה ז"ל החלו את ההרפתקה המשותפת שלהם ביין בהשפעת אביה של צינה, שחי בפרובאנס. היא החלה לייצר מעט יין, וכאשר התגובות היו טובות, הלכו ופתחו את היקב, שתוך פחות מעשר שנים כבר ייצר כ- 30,000 בקבוקים בשנה.

לאחר שצינה נפטרה ממחלה, במארס 2012, נפסקה הלכה למעשה פעילות יקב אבידן. עכשיו הוא חוזר, תחת שרביטם של אנשי שקד-דרך היין, עם יינן חדש אך בלי לאבד את הזיקה לעבר

הפעילות החדשה של יקב אבידן היא תוצאה של ההכרות האישית והידידות שנרקמה בין צינה ז"ל לקובי שקד. האיש, שלרוב אנחנו רואים אותו כאיש היבוא של דרך היין, הכיר את צינה אבידן ז"ל כאשר הביאה לו בקבוק יין משלה, מבציר 2001. שלמה אבידן מתאר כיצד נוצר חיבור טוב בין השניים ודרך היין הפכה למעשה למשווק הראשי של היקב, ולאחד מהשותפים העיקריים שלו לדרך.

לאחר שצינה נפטרה, הציע קובי לשלמה את עזרתו ובסופו של דבר יקב אבידן השתלב בייצור של "טריו". מאחר שאבידן בכל מקרה היה צריך לעזוב את המקום בקיבוץ אייל, הוא הועבר ליקב ברמות נפתלי, שם מיוצרים יינות טריו, עם ציוד חדש ויינן צעיר בשם עמית טולדו. המשפחה ממשיכה להיות מעורבת בבחירת הזנים, בהחלטה על כמות הייצור, ערוצי השיווק וכד', ולמעשה ממשיכים בשותפות הזו את החזון והרצון של צינה אבידן.

יקב אבידן היינן ושלמה אבידן

שלמה אבידן ועמית טולדו (משמאל)

טולדו היה זה שהציג את היינות החדשים של אבידן – כולם כשרים, אגב – לצד יין אחד שעדיין נותר מימיה של צינה אבידן – קברנה סוביניון 2011; הבציר האחרון שבו עדיין טיפלה. היינות החדשים ממשיכים את הכיוון המעניין של שימוש בזנים לא שגרתיים בארץ ועשיית יינות בעלי אלגנטיות של עולם ישן יותר אך בלי מחויבות לכללי בלנדים כאלה או אחרים.

היינות החדשים טובים והמחירים סבירים לחלוטין. מלבד אחד, שבו הייתה רמת האלכוהול די גבוהה ודי מורגשת, הם כולם מאוזנים היטב ורמות העץ שבהם מתונה וטובה. חמיצות היינות גבוהה וכבר פחות ניכרת ההבשלה הגבוהה, שהייתה אחד מהמאפיינים של יקב אבידן. בעניין הזה בהחלט מורגשת היד של טולדו, שלמד ייננות בפירנצה והתמחה לאחר מכן ביקבים בפריולי ומונטפולצ'אנו, לצד בית שמפניה קטן ב- Aube מחד, ויקב ניו זילנדי "קטן" בשם קלאודי ביי, מאידך.  כמויות היין קטנות: 750 – 1000 – 1500 בקבוקים מתווית. לצד היינות החדשים ישנם עדיין יינות קינוח מחוזקים מבצירים קודמים, אותם אפשר לרכוש ב"דרך היין".

אבידן Red Tag 2013
66% קברנה סוביניון משורש והיתרה סירה מנוב (דרום רמה"ג). בשרניות טובה, מעושנת שמקורה אני מניח בסירה. הפה חלק וטוב והחמיצות גבוהה. טאנינים טובים סוגרים את היין, שרק האלכוהול הגבוה שלו ניכר מדי לטעמי ומפריע (14.5%). 60 ש"ח

אבידן נביולו 2013
קשה מאוד לעשות נביולו בישראל. עד היום לא ראיתי יין באמת ראוי, שהוא יותר מאנקדוטה. אז כרנאה שצריך יינן שעבר באיטליה, כדי לעשות יין ראוי מהזן הזה ולעשות אותו טוב, וכאן. מחמאות גדולות מגיעות ליותם שרון, אגב, שהוא שהתעקש עם השקדיות להמשיך ולנסות להוציא מהכרם (בכפר שמאי – משק דרור) את הטוב ביותר. ליין ישנו צבע די אופייני, יחסית צלול ולא עמוק. האף מתקתק ורק מעט חם. יש בו משהו ירקרק בפה, אבל הוא מעניין מאוד, ופשוט טעים. החמיצות גבוהה ומצוינת, הטאנינים רכים והתחושה היא של יין עטוף היטב. 1200 בקבוקים, 80 ש"ח – תמורה מצוינת ומדויקת.

אבידן מלבק 2013
האף סגור וקשה לו להפתח. הפה קצת טאני, מתקתק במתקפה – אולי השפעה של עץ אמריקאי – עם טעמים של קרום לחם. אחרי די הרבה זמן הוא נפתח יפה, פרחוני ומפתה. יין טוב, אבל לא חריג. 80 ש"ח.

אבידן מורבדר 2013
1300 בקבוקים של יין בשרני, קצת מחוזר אבל אופייני לזן. יחסית מרוכז לכל היינות, עם חמיצות די נמוכה, גם כן יחסית לאחרים, אבל לא בפני עצמה. יין נעים שיתאים גם לשתיינים מתחילים. 80 ש"ח

אבידן קברנה סוביניון 2013
חלק מאוד, אבל לא מתחנף. שוב – חמיצות טובה, מאוזנת ועבודה טובה מאוד עם העץ. קברנה סוביניון שעושה יין מכובד, אבל לא כבד, אלגנטי אבל לא רפה. 80 ש"ח. ענבים משורש ודישון.

אבידן קברנה סוביניון 2011
15% מרלו, מהבציר האחרון של צינה אבידן ז"ל. אף מעט ירקרק. הגוף טוב, הרמוני ולא כבד או מתיש, למרות שהבשלות של הפרי די גבוהה. 24 חודשים בעץ משומש; יין שהמתין וחיכה וזמנו אכן הגיע. לשתות עכשיו או בשנה הקרובה ולהנות ממנו מאוד.  120 ש"ח.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *