ברבדו: סדרה חדשה וכמה יינות וואו

השרדונה החדש של ברבדו הוא מהטובים שטעמתי בזמן האחרון, השיראז מצוין וישנם גם שני יינות בקנה, שהולכים לעשות הסטוריה (קטנה)התגובה הראשונה שלי לשרדונה החדש (2014) של ברבדו הייתה היום "וואו – משהו השתנה." זורי ארקין, מנכ"ל היקב, אומר אמנם ששום דבר לא השתנה בשיטת ואופן הייצור של היין, אבל זה שרדונה שונה.

אמנם זה עדיין שרדונה עם עץ – חלק מהיין שלושה חודשים בעץ צרפתי חדש – אבל החמיצות שלו טובה וברורה – יותר מזו של השנה שעברה שכבר הייתה טובה, יש בו חריפות נעימה מאוד ועקצוץ נעים. מדי כמה שנים היקב מוציא שרדונה שיש בו פחות עץ (בציר 2011 למשל) ואם יישמר הסגנון הזה – יהיה נפלא. זה יין  מעט פאזי ולחלוטין מאוזן – הכל מחובר טוב מאוד. 90 ש"ח, ויחד עם היין של רמת נגב שטעמתי רק אתמול, הסוביניון בלאן 2014 של גוש עציון שממש עומד לצאת, הלהט הלבן והיינות של רב-הון ומה שמתחולל מסביב בסצנה הלבנה בכלל, אני מתחיל לקבל את הרושם שלבן זה הקברנה סוביניון החדש של ישראל. בקיצור – יין מצוין.

ברבדו רוזה 2014
דוגמת מכל – סינון ובקבוק בתוך כמה שבועות: נחמד ועדין, מאוד תותי ונעים.

ברבדו שרדונה

ברבדו שרדונה (צילום: יחצ)

ברבדו מרלו 2012
אף מאוד טוב: מעט ירקרק, אבל "בטעם", וקצת מפתיע. גם פה: יש שנים שיש הרבה מהירוק ביין, וישנן שנים שפחות. כאן הכל מאוזן. הפה עגול, טוב, עם קצת פלפל שחור וקפה. יין טאני בעל חמיצות טובה. 120 ש"ח

ברבדו שיראז 2012
כמו בכל שנה וכמו במרלו, אפשר לחוש בנימות ירקרקות קלות, אבל הן מעודנות. הפה חלק מאוד במתקפה ומתפתח היטב, עם טאנינים משכנעים וטובים. האף מלא פלפל שחור וארומות מעושנות ומשהו שמזכיר ספרים ישנים (לא אבק!). מקסים בעיני, אלגנטי ויפה. 120 ש"ח – מחיר מצוין.

ברבדו קופאז' 2012
בלנד אדום של 40% קברנה פרנק, 33% שיראז ועוד קברנה סוביניון. נולד מהצורך של היבואן בארה"ב ושונה מבחינת עיצוב ותדמית משאר יינות היקב. האף די ירוק, קצת אניסי, עם קצת אוכמניות. הפה חלק אבל בסופו של דבר חלול במיד-פלט.

ברבדו לנדמארק – סדרה בתדמית חדשה

היקב יוצא עם סדרת יינות פרמיום (170 ש"ח לבקבוק). הראשון – בלנד שנקרא B2 – יצא בעוד שבועות ספורים. השני, שמסתמן כיין ענק, בעל איכויות אייקוניות (ולא אצטרך לאכול את הכובע), יבלה עוד כמה חודשים בחביות ויצא כנראה לקראת ספטמבר.

ה- B2 בציר 2012 הוא קברנה סוביניון ומרלו שחוזק על ידי זגים של קברנה פרנק. מה שברבדו עושים הוא ליצור רוזה ואז לקחת את הזגים, מיד לאחר סחיטה מאוד עדינה – כמעט free run – ולהכניס אותם ליין המתהווה. מעין ריפאסו, אם תרצו. הענבים נבצרים ממילא בהבשלה גבוהה והכל הולך לחביות לשנתיים בעץ צרפתי, שלושת רבעים ממנו חדש.

לכאורה זה מתכון לטור דה פראנס של הבומבה של היין, אבל לא כך: גם עם 15% אלכוהול, ישנו כאן יין מאוזן, כהה וסמיך, ומאוד מעניין. הוא נדיב ומלא ועם כל הפירותיות שלו הוא מתמודד בצורה מאוד אלגנטית עם העץ. אפשר לשתות אותו כבר מהשחרור (שבועיים-שלושה) ואפשר להמתין ולראות מה יקרה בעוד חמש-שש שנים. בכל מקרה זה יין מצוין לאוכל, ולאו דוקא לאוכל כבד.

סיכום: שרדונה שמתעלה מעל קודמיו, שיראז לא שיראזי אבל מצוין, בלנד מעולה ומשהו בקנה שאני יכול רק להתפלל שלא יקרה לו שום דבר בדרך.

 

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה