גיתות דיאם: הכרות עם היקב ויינות 2012

מלכיאל הדרי ודינה, אשתו, פתחו את 'גיתות דיאם': יקב משפחתי קטן, שלוקח את הדברים במלוא הרצינות

גיתות דיאם הוא יקב גראז' שהורחב והפך ליקב מרתף, מחצית אחורית של הבית ועוד בוודאי חדר או שניים. כשהגעתי ליקב, בהמלצתו של יותם שרון, שמייעץ לו, הוכנסתי לחדר טעימות די גדול. בהתחלה חשבתי שמדובר יהיה בעוד חצר קטנה או משהו, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא המקרה: דינה ומלכיאל הדרי נראים כמו זוג שלוקחים את הדברים במלוא הרצינות והיקב מתפרס על חלק לא קטן מהמרתף ומהחלק האחורי של הבית. יש פינת מעבדה די גדולה, חדר חביות שמוקף ב'תוצרת גמורה' וכמובן חצר מכלים ועיבוד הפרי. פרי שמגיע מכרמים שונים שהיקב הקטן רוכש מהפרי שלהם רק אם הוא יכול ללוות את הכרם והגידול בצורה אישית ועקבית.

גיתות דיאם: הקפדה בכל השלבים - וישנה דרך (צילום: דרור הדרי)

גיתות דיאם: הקפדה בכל השלבים – וישנה דרך (צילום מדף הפייסבוק: דרור הדרי)

הדרי לוקח לא רק את הייצור עצמו ברצינות, אלא – כמו שנראה – גם ובמיוחד את כל נושא הבלנדים. היינות יכולים להכיל 2-4-10% של זן זה או אחר, כשהפיין טיונינג הזה נראה שלוקח לעיתים חלק די נכבד מהתמונה הכללית. בחלק מהמקרים זה מצליח, בחלק קטן – קצת פחות. הפטיט סירה והפטי ורדו, כך נראה, הם שני הזנים שעושים את המיטב בידיו של הדרי ושווה בהחלט יהיה לעקוב אחרי היקב.

היינות הבאים הם יינות 2012. היקב נוסד בשנים 2008-2009 כשרק בבציר שעבר העיזו בני המשפחה להוציא את היינות אל מחוץ לחוג המכרים המיידי.

גיתות דיאם גומא 2012
85% מרלו והיתר שיראז. באף האלכוהול (14%) די גבוה. היין עצמו מתעגל יפה, אבל תחושת האלכוהול לא מרפה. השיראז בולט מאוד ומלווה ארומות פרי ופרחים מתקתקות. החמיצות גבוהה – אולי מעט מדי – בעיקר בסיומת.

גיתות דיאם נויה 2012
50% סנג'ובזה, 25% מרלו והיתרה שיראז. האלכוהול נבלע טוב יותר. האף מעט בוגר אבל שומר על מתיקות של פטל יפה. הפה שוב, בעל חמיצות די גבוהה, יבש ודי חד. האלכוהול מורגש מעט בסיומת, אבל לא נורא אם יקורר מעט.*

גיתות דיאם אורי 2012
טוב יותר מקודמיו. בלנד של 90% פטי ורדו והיתרה מתחלקת בין שיראז ומרלו. החמיצות טובה, מאוזנת. היין מפולפל מאוד, ומלא דובדבנים ומעט מינרליות בסיומת. יין טוב. **

גיתות דיאם גילי 2012
75% פטיט סירה ושיראז. באף הראשון ישנם ריחות של עמילן חם. אז יוצא קצת ירוק. החמיצות גבוהה והסיומת עוקצנית. בהמשך, הריחות קצת משתחררים והיין מתייצב על תערובת של פלפל שחור ופרי בשל.

מהחביות (2013) הוציא הדרי שלושה בלנדים, שאחד מהם (b2) הכיל 94% פטיט סירה. כאן אפשר היה להרגיש פרי עשיר, מלא ארומות בשרניות ומתובל **. יינות טובהים אחרים מהבציר הזה היו (b1) שיראז שהיה מעט אלכוהולי במצבו כרגע, אבל מאוזן מבחינת חמיצות וטנינים. בלנד של פטי ורדו, קברנה סוביניון, ומרלו היה גם הוא מאוזן מאוד, בעל חמיצות טובה ואף עשיר מאוד מבחינת פרי.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה