סומלייה 2015: סיכום יום א

כמה יינות מוצלחים מתערוכת סומלייה 2015סומלייה, בהפקת סטודיו אבי בן עמי, מתקיימת בהיכל התרבות, ונראית שמחה ואופטימית. יש מספר מציגים חדשים וכאלה שהחליטו לחזור בכוחות מחודשים. למי שמתכוון ללכת עוד היום, היום השני והאחרון, ההמלצה שלי היא לתת ביקור בדוכנים של הסקוטית/טיב טעם, שוהם (בר מאור, שוהם, גרוס), מרש, שקד, סוסון ים, דלתון ורמת הגולן, בשביל המבעבעים.

סוסון ים חבית א' וחבית ב'
זאב דוניה מציע שני בלנדים שמכילים את תכולתן של שתי חביות מוצלחות במיוחד. הבלנד הראשון, שבו סנסו וחצי תריסר זנים אחרים הוא ארומתי ויחסית כבד. השני – בחבית אמריקאית – פירותי למרות נוכחות העץ, טאני מאוד ויפהפה. מבוסס פטיט סירה, סירה וקברנה סוביניון.

שוהם
עודד שוהם מציע שני יינות: אוניקס ו- בלאק אוניקס, מבציר 2012. האוניקס חביב וצעיר. הבלאק אוניקס, לעומת זאת, עשיר מאוד, טאני ולמרות שהוא טיפה מתקתק בסיומת, זהו יין 'עולם חדש' שעשוי היטב (קברנה סוביניון עם נגיעה של 4% קברנה פרנק). 150 ש"ח – יין של ביוקר.

גרוס
מגדל האתרוגים הגדול, שעל שטחיו שהה בעבר יקב מרגלית (ומכאן החיבור בין מרגלית – אסף מייעץ לשוהם ולגרוס – ע' שהם וגרוס) מציע גם הוא שני יינות. קברנה סוביניון 2012 קל יחסית, מתקתק עם קצת עץ חדש. יין טעים, חלק ומאוזן. הקברנה סוביניון 2012 ספיישל ריזרב משיי מאוד, ירוק, מאוד טאני ובעל חמיצות טובה. יש לי הרגשה שזה יין שיכול להתיישן יפה ויהיה מעניין. שאפו.

דלתון
נעמה סורקין אולי לא ביקב, אבל רוחה עדיין שם. שלושת יינות ה'עלמה' היו ונשארו הפינקל של היקב מבחינתי: עושר מצוין במחיר מאוד הוגן. השיראז-גרנאש-מורבדר 2012 מגלה לא מעט מתיקות פרי, אבל יש בו מורכבות של ירקרקות ובשרניות שעושה שמח. החמיצות בינונית והטאנינים עדינים. טוב ממנו הוא השיראז-מורבדר-ויונייה 2012 שהוא עשיר מואד, עמוק ומורכב. יש בו משהו תפוזי-הדרי בסיומת. החמיצות גבוהה והטאנינים שם, כדי לשמור על היין לעוד שלוש-ארבע שנים לפחות.

בר מאור
רמי בר-מאור ממשיך במסע החיפושים שלו אחרי היין המושלם. יינות 2012 מתגלים כיוצאי דופן בנוף היין הישראלי, בוודאי הבוטיקי. ביינות 2013 נראה לי שהוא קצת לקח לאחור את מימד הנסיינות, אבל עדיין נהניתי מאוד:
לילית 2013 – 80% קברנה סוביניון והיתרה סירה – יין נעים מאוד, טאני וטוב, כרגע בשלב די סגור ולכן קשה להערכה. ה- 2012 מגלה אף אדמתי אך לא מעט מתיקות פרי. חמיצות טובה וטאנינים מאוזנים. הסיומת קצת קצרה מדי וחבל. איכשהו אבל, זה עדיין יין מצוין.
שני הקברנה פרנק של בר מאור הם משהו שלא מכאן: ב- 2013 יש תערובת של ירקרקות שאינה פירזינית בעיקרה (לא פלפל אדום וירוק), וקליפות תפוזים. הפה היה חלק מהצפוי לפי האף. ביין יש משהו יבש מאוד ובעטני. בציר 2012 פותח עם ריחות קצת מחוזרים, שעוברים. החמיצות גבוהה ויש ביין תיבול טוב. מה שעוד ישנם, הם ריחות קצת בוגרים שמוסיפים הרבה עניין.
סירה רנדזינה 2013" צבע סגול עמוק, כבד, שמתאים מאוד ליין הזה, שהוא "כהה" גם באף. חמיצות גבוהה וסיומת טאנית עם קצת חוסר בסיומת. יין כבד ובעטני שעדיין לא מבוקבק פורמלית.

הסקוטית-טיב טעם
אחד מיבואני היין והמשווקים שנוטים לפספס (טיב טעם). לא טעמתי בכל הדוכן, אלא רק שני יינות מיקב שנקרא Alconde. זהו יצרן לא קטן, שממוקם בנבארה ומייצר את אחד מהבסט-סלרס של הרשת: ויניה סרדסול (שניים ב- 55 ש"ח). מיקב זה טעמתי את ה- Alconde Reserva 2005: בלנד של טמפרניו, מרלו, גארנצ'ה וקברנה סוביניון: יין רך, מאוד אדמתי, טאני ומאוזן. 120 ש"ח בערך, מחיר רשמי, מה שאומר שאפשר למצוא אותו גם ב- 90. הסלקסיון טמפרניו, בציר 2007, היה שנתיים בבאריק והוא יין להתיישנות, בעל סיומת ארוכה וטובה. גם כאן, המחיר יהיה סביב ה- 90 ש"ח.

רמת הגולן
בלי רמת הגולן הלוא אי אפשר: שני המבעבעים החדשים של היקב שווים את הביקור בדוכן, אבל יש עוד: הברוט רוזה פשוט נפלא. הבלאן דה בלאן 2008 (שש שנים על השמרים!) מגלה ריחות של בריוש וקצת שמריות, אבל הוא נקי מאוד ובעל חמיצות טאנית ממש. כרגע אפשר לתת לו להתרכך קצת בבקבוק…
ירדן סירה 2011 הצליח לתעתע בי: הוא עשוי שונה לגמרי מיינות הסירה הכבדים שהיקב הוציא בשנים קודמות. ירדן סוביניון בלאן 2014 (וגם הגמלא) – מצוין, פשוט מצוין.

מרש
Tscherke The Potter 2011
גארנצ'ה מבארסוה שהוא (כמעט, רק כמעט) עולם ישן באוסטרליה. ואם לא עולם ישן, אז לפחות עולם שונה. אף נפלא, מאוד ארומתי. היין ממש מדמם, אין לי דרך אחרת לתאר את הארומתיות הזו. חמיצות טובה, פרי דובדבני ארוך וטוב. מאותו יקב טעמתי גם את ה- Matching Socks מאותו בציר (טוריגה נסיונל). גם פה, האופי מתון יותר אבל לא לגמרי: לא מפוצץ פרי אבל דווקא כן רב-אלונים. שני היינות ראויים להתיישנות, אבל אל תצפו למשהו שתוכלו לזהות, בעוד שלוש או ארבע שנים; זה לא אירופה או אוסטרליה, אלא מיקס מבורך.
הפתעה נוספת שהייתה לי בדוכן הזה הוא יין צרפתי, מיקס של בצירים בשיטת הסולרה: Little James Basket Press NV: תערובת של משהו צעיר עם רכות בוגרת; פירות יער ופלפל וטאנינים רכים, חינני ולא שיגרתי. 70 ש"ח לצרכן.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה ארועים ותחרויות, יין, יין, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא סומלייה 2015: סיכום יום א

כתיבת תגובה