יינות יקב אלונה בציר 2012

יקב אלונה הוא אחד מיקבי הבוטיק היחסית ותיקים, שעדיין לא יצא לי לסקר. הנה טעימה קצרה של יינות 2012 ויינות מבציר 2013 – הראשונים בבקבוקים, האחרונים – ממש לפני בקבוקנפתח בפרטים הבנאליים: יקב אלונה הוקם על ידי משפחות אזולאי ורבאו בשנת 2001. זהו מקרה קלאסי של כורמים – אלי אזולאי ומשפחתו לפניו – חברי אגודת הכורמים, שבשלב מסוים הבינו שמכירת ענבים ל'כרמל' זה לא הדבר הכי ריווחי בעולם. ד"ר מיכה רבאו, שבתחילת הדרך רצה לייצר יין רק לעצמו, הוא זה שפנה לאלי וביקש לקנות ממנו ענבים, זמן ומקום ממנו יצאו יחד לשותפות במה שיהיה לבסוף יקב אלונה.

היקב ממוקם בגבעת ניל"י, אחד מאזורי היין הקלאסיים שלנו, כלומר אזור בנימינה-זכרון. אולי לא רמת הגולן או גבעות יהודה, אבל מקום שממנו אפשר להוציא גם דברים טובים.

וזו בדיוק כוונתם של אזולאי את רבאו: לייצר יין רק מענבים שלהם ומהסביבה שלהם. יין אזורי מענבים שלהם שליטה בגידולם. מבציר 2012 הם נעזרים בשירותי הייעוץ של יותם שרון (ברקן, לשעבר, וגם טריו, כיום) בהיקף ייצור של 14 – 15 אלף בקבוקים בשנה.

בתחום היינות הקרירים ליקב ישנו רק רוזה, שעשוי כולו גרנאש. טעמתי את 2013 ו-2014 והסך כל הוא של רוזה נעים, רענן, גם אם לא מאוד ריחני או ארומתי. ה- 2014 עדיין לא מסונן ומיוצב, אבל נראה טוב.

מבין היינות האדומים, הקריניאן 2013 היה אחד המרשימים בעיני: הוא טוב מאוד, מפתיע בעוצמות שלו ובריכוז הפרי. לא הייתי חושב שהוא דווקא קריניאן, והוא אכן מכיל 10% מרלו. זה נשמע מעט ו'לא מה שיעשה את ההבדל', אבל כמו שנראה בהמשך, למרלו הזה ישנה כנראה השפעה לא קטנה על כל דבר… בכל מקרה: יין טוב, בעל חמיצות טובה, מפולפל ושתי מאוד.

אלונה שיראז

אלונה שיראז בציר 2012 היה קצת פאנקי, עם ארומות שיש בהן משהו בין ירוק ופרחוני. יין חלק, בעל פרי טוב ומעניין. החמיצות בינונית אבל הסיומת טאנית מאוד.
אלונה שיראז בציר 2013: מאוד חלק, קטיפתי, עם ירקרקות קלה. מתיקות בסיומת – בינונית באורכה. יין טוב, צריך לראות מה ואיך יהיה בבקבוק.
אלונה שיראז בציר 2014: ארומות של נקניק באף הראשון. מכאן ואילך פלפל שחור והרגשה של יין צעיר ובעטני. בהחלט 'שיראז' שלא צריך הרבה יותר.

קברנה פרנק 2013
ארומות ירקרקות, מחפות-מסתירות פרי מתקתק. גם פה, כמו בקריניאן, 10% מרלו, שמוסיף ליין הרבה חמיצות.

אלונה קברנה סוביניון 2012
מתקפה רכה קצת אבל האף טוב ופירותי והחמיצות מאוד טובה, גבוהה. יכול להיות שדווקא קברנה סוביניון לא חייב להיות הזן הנבחר של יקבים באזור הזה, אם אנחנו כבר מדברים על אזוריות: הקריניאן והשיראז מראים הרבה יותר אופי ואפילו ברק. המרלו, כמו שנרארה, גם הוא יותר "יין".

אלונה מרלו 2012
יין עגול וטאני, בעל חמיצות טובה ואפילו יותר מזה. יין בעל גוף, איזון והרבה חן. בסיומת ישנה קצת מרירות קליפות הדרים, שרק מוסיפה לאיזון ולרושם הסופי שהיין משאיר. מרלו 2014 עושה רושם של יין בעל גוף בינוני, חמיצות גבוהה ומאוד טאני.

ל'אלונה' ישנם שני בלנדים, שמהם אהבתי את ה-קדם 2012: בלנד נגיש מאוד, רענן, שילווה היטב בשר עשוי כצלי או מרקים כבדים. הבלנד השני – תנינים 2011 – עשוי מפירות שעברו ייבוש חלקי בנוסח אפסימנטו, והוא מיועד למי שאוהב את סגנון היינות הזה.

בסך הכל: יינות טובים מהבצירים הנוכחים, עם צפי לדברים מעניינים בבצירים הבאים. את היינות אפשר למצוא ברשת משקאות חינאווי Wine and More. מחירי היין online נעים סביב 80 ש"ח.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה