יינות פורטוגזיים: רשמי טעימה אקלקטיים

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

השקת הירדן 2T – בלנד של טינטו קאו וטורייגה נסיונל – היתה לי הזדמנות מצוינת להעלות מהארכיון רשמי טעימה שלי של יינות פורטוגזיים. בסופו של דבר, המגוון בישראל הוא לא גדול, ומה שיש הוא בעיקר יינות קלים – וינו ורדה לבנים או ורודים…

בתחילת שנת 2011 ביקרו בארץ אנשי Portugal Wines: חברה עצמאית שמייצגת יקבים שונים מפורטוגל, בעיקר בארצות הברית. יזהר פרלמן – מנכ"ל החברה – ובנו, החלו לייצג יקבים פורטוגליים כמעט במקרה, ולאט לאט הגדילו את המגוון שלהם ואת מבחר היינות. כיום הם פועלים גם בברזיל, ומתחילים להכנס גם למדינות נוספות.

על מדינת היין –

מפת היין של פורטוגל

אזורי היין של פורטוגל. אם שלושת אזורי האיים מזכירים למישהו מפה של חלקי בקר – הוא לא לבד…

בפורטוגל  קיימים 11 אזורי , מחמישה סוגים, למעשה, כששלושה מהם הם סיווגי איכות: פורט, וינו ורדה, יינות שולחניים, יינות אזוריים, יינות 'פרובינציאליים' (IPR) – שהם משהו שבין האזורים ליינות הגבוהים יותר, שמסווגים כ- DOC. (למעוניינים במידע רב יותר – אני ממליץ לגלוש לכאן). אפשר להקליק על המפה, לגודל מלא.

אזור Minho

קיים DOC אחד – וינו ורדה. זנים בולטים באזור זה הם Alvarinho, Loureiro.

מינהו הוא האזור הצפון מערבי ביותר של פורטוגל. זהו אזור גדול, שגבולו הדרומי נמצא הדואורו ו'בירתו' היא פורטו. האזור הוא "הבית" של יינות וינו ורדה – יינות צעירים, קלים לשתיה. וינו ורדה לבנים יהיו לימוניים ורעננים, בעוד שיינות וינו ורדה אדומים יהיו די בעלי גוף. הפורטוגזים אומרים שזהו אזור שנראה כמו אמפיתיאטרון גדול שבנוי עם הפנים לים, והגב – ההרים. כך, הגפנים חשופות לרוחות מהאוקיינוס, ללחות אך גם לרעננות. האדמה ברובה המכריע אדמת גרניט ענייה, רדודה.

אזור Transmontano

אזור זה שוכן מזרחית למינהו, וקיים בו אזור DOC אחד – Trás-os-Montes.

כרמים ונוף אופייני בווינו ורדה

וינו ורדה: כרמים ונוף אופייניים (צילום: Wines of Portugal)

אזור Duriense

שני אזורי DOC – פורט ודוֹאוּרוֹ.

האזור שוכן מדרום לטראנסמונטנו, לאורך נהר הדואור, ובו מייצרים את יינות הפורט המפורסמים. למרות שהאזור רכש את תהילתו בזכות אותם יינות פורט לסוגיהם, הרי שיש בו ייצור של יינות יבשים – לרוב על ידי אותן משפחות שמייצרות את הבסיס לפורט (חלק גדול מיינות הפורט הם בעצם 'איסוף' של יינות מיקבים קטנים, ומשפחות). אזור ה- DOC  דואורו מחולק לשלוש 'יחידות' גדולות, מופרדות בינהן, שנמצאות על מעין אלכסון שנמתח מצפון מערב האזור – לדרום מזרחו.

אזור Beiras

אזור זה, פחות או יותר בבין השליש הצפוני למרכז פורטוגל, מכיל חמישה אזורי DOC:

Bairrada,  Beira Interior, Dão, Lafões, Távora Varosa. דאו הוא האזור המרכזי – לב אזור היין. צריך לזכור שלמרות שזהו אזור יין אחד, הרי שהוא מאוד מפוצל מבחינת תנאים, אקלים וסוגי קרקעות. הוא משתרע מהאטלנטי ועד לים התיכון, הוא הררי בחלקו הגדול מצד אחד, ונתון להשפעות הימים – מצד שני, ועוד.

אזור Ribatejan

DOC אחד – DOC Do Tejo.

אזור Lisboa

אזור ליסבון (בעבר אסטרמדורה)  הוא אזור בינוני בגודלו ששוכן מצפון לליסבון, לאורך החוף האטלנטי. זהו אזור מעניין, עם כמה וכמה אזורי DOC:

 Alenquer, Arruda, Bucelas, Carcavelos, Colares, Lourinha, Obidos, Torres Vedras.

נוף אופייני בפורטוגל

טראסות על טראסות בפורטוגל- קליק להגדלה. (צילום: WOP)

אזור Alentejano

זהו אזור יין גדול מאוד ומאוד מעניין – הסטורית ותיירותית כאחד. בחלק מהיקבים עדיין מייצרים יין באמפורות חרס גדולות, בנות 2000 ליטר, למשל, ועוד.

אזור DOC – אלנטז'ו.

זנים אדומים: Alfrocheiro, Alicante Bouschet, Aragonez, Cabernet Sauvignon, Castelão, Syrah, Touriga Nacional, Trincadeira.

זנים לבנים: Antão Vaz, Arinto, Fernão Pires, Roupeiro

אזור Terras do Sado

שני אזורי DOC – Palmela ו- Setúbal.

האזור שוכן לחוף האטלנטי, ככשני אזורי ה- DPC שבו סמוכים לליסבון, מדרומה.

אזור Algarve

זהו החלק הדרומי ממש של פורטוגל, והאזור הוא מעין רצועה שמנה שנמתחת מהאטלנטי לים התיכון. באלגרבה ארבעה אזורי DOC:

Lagoa Lagos, Portimao, Tavira – לאגוס הוא המערבי ביותר וטאבירה – המזרחי ביותר.

אזור Madeirenses

מדיירה. אחד מהיינות ההסטוריים הגדולים ביותר שיוצרו מעולם, היוו השראה לרבים והיו חביבים על גדולי עולם, בתוכם צ'רצ'יל, נפוליאון ואפילו האבות המייסדים של ארצות הברית. יינות מדיירה הם יינות שמחזיקים שנים ודורות על גבי דורות, בזכות מתיקות וחמיצות גבוהה ואופן ייצור ויישון יחודיים. מדובר במעין ארכיפלג, ששוכן מערבית לפורטוגל, ומתוך כלל שטחו של האי המרכזי – 732 ק"מ רבועים – 4000 דונם מוקצים לגידול יין. זהו אי חם, לח, וולקני, שמדרונותיו מגיעים כמעט לתוך המים. הענבים גדלים שם על מדרונות, בטרסות. מלבד היין, היתרון היחיד של מחיה על האי – אם בכלל יש כזה – הוא החורף המתון, יחסית…

זני ענבים:  Sercial, Verdelho, Boal, Malvasia ו-  Tinta Negra.

אזור – Açores

שלושת האיים האזוריים היו מקום מפלט והצטיידות למפליגים מערבה, לאמריקות ולגילויים הגדולים… האיים מצטיינים ביינות קינוח מחוזקים וביינות לבנים קלים.

שלושה 'IPR' בלבד: Graciosa, Biscoitos, Pico

ועכשיו ליינות.

Vila Verde

Alvarinho 2009 – יין לבן מתקתק. ארומתי, קצת שטוח – לא מספיק מלא בפה. מאזור Minho.

וינו ורדה אלבריניו  Sousa 2009– אף טוב, יבש. חומציות טובה, מרעננת. יין נעים, פשוט אבל נעים. הרבה לימוניות.

Azamor - 142 הקטאר. יין טוב מאוד

Azamor: יקב מודרני, משפחתי, באלנטז'ו

Casal Garcia Branco 2009  וינו ורדה, ללא ציון שנת בציר. אף מעורב, משהו שבין סוביניון בלאן לויונייה – מתיקות קלה באף. מעט פאזי. נחמד. קצר ולעניין.

Follies 2009 – אלבריניו. אף יבש יותר מקודמו, עסיסי וחמוד. מתקתק. יבש בסיומת. עם מרירות קלה.

Reserva dos amigos 2007  – טוריגה נסיונל. Vidigal. מאזור יין של ליסבון, שאומרים שהוא האזור הבא. בפורטוגל יש 500 זני ענבים, וזה הלאומי שלהם. מעניין: קצת מחומצן, אנימלי. פה עגול, עם סיומת טאנית ומתובלת. צבע טוב.

Bonifacio Patrimonio Torres vedras 2008 – אף מתקתק עם קצת אנימליות גם כאן. הפה חלק מאוד במתקפה, עגול. יין מתובל וטאני. אף טוב, מעניין. לא יין פשוט. 3.5 יורו ביקב. יופי של יין – XXX

2005  Campolargo Bairada – מרלו, סירה וטינטו ארי, זן מקומי, מאזור סמוך לדואורו. צבע טוב, ללא גיל…  היין היה בעיקר בחביות ישנות, למשך 12 חודש. העץ מורגש מאוד. באף הראשון אין כאן משהו חריג או לא מוכר, עם הרבה שוקולד. הפה עגול, חלק ומאוד מודרני. טאנינים עדינים. קצת מרירות בסיומת.

Herdade de templarios 2005 – ריזרבה. בלנד של שני זנים מקומיים. אזור Ribatejo doc Tomar. האף מעט מחוזר. הפה עגול, קצת מריר. טאנינים טובים. יין מעניין. הוא מתפתח והופך קצת אנימלי ומינרלי. משהו שעובר כקו מאחד ביינות האלה, בכלל – יינות הטעימה, הכוונה.

Rio Bom 2008 – טוריגה פרנקה. היצרן מוציא את היין אחרי כמה וכמה שנים ביקב. מאזור דורו. הוא עושה גם פורט. נראה לי שהפורט נודד ליין הזה… מחומצן. פה כבד, מלא עץ מבוגר. מתובל מאוד, טאני. 15 יורו ביקב. אחרי כמה דקות, היין 'מתישר' והופך מעניין. פוטנציאל התיישנות טוב.

ארבעה יינות מאלנטחנו – alentejano – אזור מישורי, בתוך הארץ

Mouras de Arraiolos Grande Escolha 2007 – לא מעט עץ, מנטה, פרחים. מחיר אפשרי בישראל של 40 ₪. לא רע בכלל. מודרני מאוד. פירותי, עסיסי ונעים. טאנינים טוביםץ מכיל קברנה סוביניון. XX

ז'ואו לורנקו (שמאל) ואחיו פאולו

אלטאס קינטאס: ז'ואו לורנקו (שמאל) ואחיו פאולו (צילום: פורטוגל ויינס)

 Altas Quintas 2006 – מאזור של 600 מטר מעל פני הים. האחים ז'ואו ופאולו לורנקו עושים כאן עבודה מצוינת. היין עשוי אליקנט בושה ועוד שני זנים מקומיים. האף לא מעניין כל כך כרגע, אבל הפה הוא שוס. מגוון טעמים מדהים! יין פנטסטי. מודרני, נכון, אבל משלב טעמים מסורתיים עם זה. 8 יורו מקומי. קצת אלכוהולי בסיומת, אבל מאוד מאוד מוצלח. XXXX

Icon D'azamor  2004 – הרבה פלפל שחור באף, מלווה לפה. חלק, סוגר יפה ומתובל מאוד. טאנינים טובים. יין מצוין. פורטוגל מודרנית? כן, אבל יש משהו מיוחד וטוב. ליין יש חדות ומובהקות. הוא מחזיק יפה בכוס. יין שלא הייתי רואה ממקומות אחרים. יורד יפה. Azamor.com

Zambujeiro 2005 – אליקנט בושה של יינן ובעלים שוויצרים. יין מפתיע, מדהים ומצוין. זה רק מקרה שהיין מגיע מפורטוגל. היה יכול להגיע מכל מקום שבין העולם הישן והחדש.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

1 Response to יינות פורטוגזיים: רשמי טעימה אקלקטיים

  1. פינגבאק: יינות פורטוגל בפורטו | יין בירה ואלכוהול – שגיא קופר: המרקקה היומית – The Daily Spittoon by Sagi Cooper

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.