רמי מרטן Centaure de Diamant

הכרם מציגה בישראל את האולטרא פרמיום היוקרתי של רמי מרטן

רמי מרטן הוא אחד מבתי הקוניאק המעניינים בין הגדולים. כפילוסופיה, הוא אינו מייצר קוניאק ברמה שמתחת ל- VSOP ואת כל הייצור שלו הוא לוקח מהאזור ה'גבוה' יותר של האפלסיון, הלוא הוא fin champagne (אין קשר לשמפניה, מלבד מבנה הקרקע הגירני, הדומה). הבית מייצר קוניאק בשתי סדרות: רמי מרטן ו- לואי ה- 13. ה- Centaure de Diamant הוא אחד ממוצרי רמי מרטן, אבל ממוקם – תדמיתית ותמחירית – מיד מתחת ללואי ה- 13.

זהו לא מוצר חדש. הוא כבר מוכר תחת השם "Diamant" מזה כמה שנים, ונוצר על ידי המאסטר בלנדרית הקודמת של הבית, Pierrette Trichet, כאחד ממוצרי הדיוטי פרי, לשוק האירופי. Baptiste Loiseau, המאסטר בלנדר הנוכחי של הבית, אחראי לשמר את הכיוון והטעמים של טרישה במוצר הזה שמופץ עכשיו ברחבי אירופה ובמקומות אחרים תחת השם "קנטאור היהלום" (הקנטאור הוא סמל הבית).

הקנטאור דה דיאמנט הוא בלנד של 300 – 400 קוניאקים בגילאים שונים, ממקורות שונים, 10% מהם מפטיט שמפן והשאר מגראנד שמפן. רמי עובדים בשיטה שבה הם קונים תזקיקים ממזקקים רבים – כ- 1,000 – ברחבי קוניאק, ומיישנים אותם אצלם, בהתאם לצרכים שלהם ולאיכויות האו דה וי.

זהו קוניאק מצוין, ללא ספק: הוא עשיר וארומתי, פרחוני ומזכיר טעמי תפוז וריחות של וניל חם. מצד שני, להוציא על העניין הזה כ- 6,500 ש"ח, כולל מע"מ ופקדון, או כ- 1,000 דולר בחו"ל? ה- XO של רמי מרטן (650 – 750 ש"ח בארץ) יספק אותי בהחלט.

צילומים: יחצ רמי מרטן

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אלכוהול, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא רמי מרטן Centaure de Diamant

  1. מאת יעקב‏:

    קוניאק מתחת לדרג vsop הוא כמו מיץ ענבים מחוזק, תרתי משמע. לספר על קוניאק בלי להתעמק בגילאי המרכיבים השונים זה כמו לספר על יין בלי להתעמק בטרואר ובשנה.
    נסתפק רק בהבהרה שקוניאק שיושן בחבית פחות מ-25 שנה במינימום מגיע אליך בבקבוק מחוזק בקרמל (לטובת הטעם והצבע ) ומדולל במים (לטובת הורדת האלכוהול לכ-40% ).

    • מאת sagi cooper‏:

      יעקב:
      גילאי הקוניאק במוצר הספציפי הזה הם חסרים משמעות בעיני. אז יש קצת משהו בן 40 או 30 או 25? אז מה? הדבר שהרבה יותר משמעותי הוא מספר הרכיבים השונים, שרמי מרטן נשארת די מעורפלת לגביו; זה החלק שנותן את העומק והמורכבות האמיתיים למוצר, ולאו דווקא מיץ העץ שמתקבל אחרי כמה עשרות שנים.
      זה נכון כמובן שיישון בעץ מוסיף למורכבות – אין חולק – אבל מעבר לגבול מסוים, לפחות בעיני, זה כבר עניין שיווקי לחלוטין.
      ואגב קרמל: מוסיפים כמעט לכל המוצרים החומים כדי להשוות גוונים ולתקן הבדלים בין אצווה לאצווה. ר"מ לא אומרים כן או לא לגבי תוספת קרמל במקרה הזה. דילול במים מתבצע בכל מקרה, גם בקוניאקים מאוד מבוגרים, שמוחזקים בחביות בחוזקים של מתחת ל- 60%.
      יש קוניאק VS בהחלט ראויים.

כתיבת תגובה