בין גיתות וכרמים: בית חווה בן כ-2,800 שנה נחשף בראש העין

אזור ראש העין הוא אחד מהאזורים החשובים בתולדות ההתיישבות הקדומה בארץ ישראל. באזור שבין מקורות הירקון ורגלי השומרון מתגלים בשנים האחרונות יותר ויותר ממצאים תעשייתיים-חקלאיים, כולל כמובן גיתות רבות

בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת ראש העין ביוזמת משרד הבינוי התגלה בית חווה מרשים, בן כ-2,800 שנה, אשר כלל 23 חדרים והשתמר בצורה יוצאת דופן. "בית החווה היה בשימוש מזמן הקמתו – ככל הנראה במאה ה- 8 לפני הספירה – ועד לתקופה ההליניסטית. העובדה שהוא שומש במשך 600 שנה ואולי יותר, מעידה על החשיבות של האזור ומה שניתן היה להוציא ממנו. לצידו של בית החווה גם גת קדומה וממצאים מעניינים נוספים, שייתכן וקשורים בגידול כרמים ויין.

עמית שדמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות אמר לי שזהו לא מבנה החווה היחיד באזור, ובסקרים קודמים נמצאו לפחות שרידים של עשרה כאלה ואולי יותר. "מבני החוות בתקופה זו שימשו כמין יישובים קטנים, אשר תושביהם לקחו חלק בעיבוד התוצרת החקלאית." אומר שדמן. "ככל הנראה גם היה פיקוח שלטוני-מרכזי על מבני החווה האלה. יד מכוונת כיוונה את המתיישבים למקומות מסוימים ויש להניח שגם הקצתה להם את הקרקע והכתיבה את מה יגדלו. הגיתות הרבות שנתגלו בקרבת היישוב, מעידות על כך שתעשיית היין באזור הייתה ענף החקלאות העיקרי במקום, לצד גידול זיתים וחיטה".

בית החווה הקדום שליד ראש העין צילום אווירי

בית החווה הקדום שליד ראש העין

קולומלה ("על החקלאות" – 60-65 לספירה) מספר ומדבר לא מעט על חשיבות גידול גפן היין, על אופן גידולה ועל ייצור היין. הוא אפילו עושה את חישוב הריווחיות של גידול כרמים ועשיית יין, ומביא לפחות שתי דוגמאות לרווח שעשו כורמים בעלי יקב כאשר נטעו כרמים ומכרו את ה'אופרציה' שלהם כשש עד שמונה שנים לאחר הנטיעה: המכפלות שהוא מביא יכולות רק לגרום קנאה בקרב מגדלים בני זמננו.

אם החישובים של קולומלה נכונים, די ברור הצורך בהכוונה עליה מדבר שדמן, שמקבלת תימוכים גם ממקורות אחרים: לפי סווטוניוס, דומטיאנוס, הקיסר ה- 11 של רומי ואחיו של טיטוס, התכוון בשלב מסוים לעקור כרמים ולהגביל את נטיעות היין, בגלל שהפופולריות הגדולה של כרמים כגידול, גרמה למחסור בשטחים לחיטה. הוא לא הוציא בסופו של דבר את תוכניתו לפועל, ככל הנראה בגלל סכנת מרד או לפחות מחאה ציבורית, אבל הכיוון ברור. בנוסף, ישנן ראיות להכוונות התיישבותיות-שלטוניות קדומות הרבה יותר, אפילו לפני 10,000 שנה.

שדמן ממשיך ומספר שהאתר היה בשימוש עד לתקופה העותמאנית (כולל), שבה נחפר במקום כבשן סיד, כחלק מתעשיית הסיד לבנייה שהייתה נפוצה באזורים הרריים יותר: "הצורך בסיד גרם לכך שהתושבים המקומיים פרקו את המבנים ההסטוריים והשתמשו באבני הבניין שלהם לייצור סיד. ואף על פי כן, בית החווה הגדול עדיין נראה במצב טוב והוא ישומר ויוצג במקום."

מבנה בית החווה -צילום אוירי: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה