מומלצים ראש השנה תשע"ה

השנה הגבלתי את עצמי פחות למספר מסוים של יינות, ויותר חיפשתי משהו שיתאים לכל אחד. שמתי דגש על יינות סירה, שקצת נשכחו כאן בבליל השיח על זנים ים תיכוניים אחרים

היינות הלבנים ויינות הרוזה

SPHERA וייט סיגנצ'ר 2012: מפתיע באיכויותיו ובמורכבות שלו. בלנד רענן, חד, פריך וארומתי של כמה זנים לבנים. הוא מתיישן כשנה בחביות עץ ואז עוד כ- 10 חודשים בבקבוק. לשתות גם ב- 2015. למי שאין סבלנות – השרדונה 2013 מומלץ בחום.

טפרברג שרדונה 2013: תמורה מצוינת לכסף. זהו לא שרדונה 'ערום' מיישון בחבית, אבל גם לא עמוס מדי בעץ. עגול, מלא ומתובל, עם ניחוח אשכוליות וסיומת שמזכירה קליפות הדרים. בגזרת האדומים של היקב לכו על הטרה מלבק. (כ)

ויתקין גראנש בלאן 2013: יין יחודי וראשון מסוגו בישראל. תערובת של רעננות ו'שמנוניות' שמזכירה שרדונה נעים. חביב ביותר.

כישור רוזה 2013: כיף של רוזה, אחד הסימפטיים ביותר שטעמתי העונה; קייצי, טעים וידידותי להפליא. יבש לחלוטין. מה שמעניין כאן הוא העובדה שהיין תסס בכחצי שנה בחביות, מה שנתן לו קצת יותר גוף והפך אותו מתאים גם למי שאוהבים בעיקר יינות אדומים. (כ)

סוסון ים ג'יימס 2013: חייב דקנטר. זהו יין מלא, שרצוי להחזיק לשנה הבאה.

וליינות האדומים – חלקם הגדול יינות סיראז

סוסון ים אנטואן 2010: כתבתי על היין בהרחבה רק לפני כמה ימים. בעל פוטנציאל התיישנות מצוין, אבל מהנה כבר עכשיו. קנו אותו גם במגנום.

יתיר סירה 2009: קצת ארומות של לחם אפוי בהרחה הראשונה, אבל אז הרבה פרי כהה – שחור ממש. זהו יין כבד, בשרני. הפה חלק ומשיי להפליא, מפולפל ורענן, עם טאנינים רכים שברכים. בציר 2009 יוצא עכשיו לשוק, ויש לו בהחלט פוטנציאל התיישנות. (כ)

דלתון שיראז כרם אלקוש 2012: יין כבד למדי וצעיר. אפשר היה בקלות להוציא אותו לשוק בשנה הבאה. באף ובפה ארומות וטעמי דובדבנים ופרי טרי. חמיצות גבוהה. רצוי דקנטר.

יקבי רמת הגולן ירדן סירה 2011: אם אתם אוהבים יינות שהתיישנו כהלכה בחביות עץ – זה היין בשבילכם. זהו יין מצוין – אולי הסירה הטוב בסקירה הזו – עם הרבה מהמאפיינים הבשרניים של הזן. לצד אלה, גם טעמי שזיפים שחורים וחמיצות יוצאת מהכלל טובה. הטאנינים מאוזנים וחלקים מאוד. יופי של יין! (כ)

טוליפ סירה רזרב 2012: אחד מהפייבוריטים של יקב הבוטיק שבקריית טבעון, והוא לא מאכזב גם השנה. באף יש הרבה ריחות קפה, ובפה חמיצות טובה וטאנינים מודגשים. צעיר ומבטיח. (כ)

בר-מאור סירה רנדזינה 2012: 'רֶנדזינה' הוא שמה של הקרקע בה נטוע הכרם ממנו לוקח רמי בר-מאור את הפרי ליין זה. 175 בקבוקים בלבד. הרבה פירות סגולים, אוכמניות ופרחים. זה לא יין סירה קליל, אבל הוא גם לא מהכבדים שהבאתי כאן. הסיומת חזקה ועוצמתית, עם מעט מינרליות.

שטרן סירה: מעט קברנה סוביניון ערבבו ביין הזה, והוא שנותן לו מעט ארומות ירקרקות. מעבר לזה, ליין אופי מתקתק, שמלווה את הפה העגול. הסיומת בעלת חמיצות וחריפות שלא ישאירו אתכם אדישים.

כרמל ויניארדס קריניאן עין תות 2010: יין מגפנים בוגרות, מזן שבעבר שימש לייצור יינות פשוטים שבפשוטים. כאן אנחנו מקבלים יין בעל אופי בשרני שמלווה אותו פרחוניות קצת מתקתקה – משהו שמזכיר קצת יינות סירה דווקא. יופי של יין לארוחה לא כבדה מדי. (כ)

טריו ספיישל קווה 2012: יין חגיגי, בעל אופי מאוד אירופי, עם חמיצות יחסית גבוהה וטאנינים שתורמים למבנה היין ולא מעמיסים עליו. ללא בשלות מפוצצת, אבל גם בלי רזון-פרי סגפני. יתאים לכל ארוחה חגיגית ולמתנת חג. (כ)

משק יין הנס שטרנבך ג'נבא ריזרב 2011: למחפשים יין ליישון ממושך, עם גוף לא מלא מאוד, אבל הרמוני. מאוזן מאוד ושתי כבר עכשיו.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *