ז'וזף דרוהין חוזר לתמונה בישראל

אחרי למעלה משנה של שקט תעשייתי בישראל, בעקבות התמוטטותה של החברה הסקוטית, דרוהין – מהבתים המובילים בבורגון – חוזר ומציג את יינותיו בארץ

התלונה העיקרית של כריסטוף תומאס, מנהל היצוא של דרוהין שמבקר בארץ בפעם החמישית, היא על מחירי הקרקע בבורגון, שהאמירו בשנים האחרונות: "יש עכשיו הקטאר של כרמים במיקום טוב, אם אתם מעוניינים, במחיר של 22.4 מליון יורו. המחירים הם כל כך גבוהים באזור, שדורהין ואחרים נאלצים להתרחב למקומות אחרים בצרפת או להמשיך לחכור שטחים בכמות גדולה יותר. מקום נוסף להרחבת העסקים הוא ייצור של יין עבור אחרים באזור הקלאסי של דורהין וגם מחוצה לו, למכירה תחת תווית דרוהין ותוויות אחרות."

בורגון סובלת לא רק ממחירי קרקע מאמירים, אלא גם מתהפוכות מזג אוויר: הרבה סערות ברד וגשמים שגרמו נזקים משמעותיים ליצרנים, אחרי בצירים שהוגדרו פחות טובים או כאלה שהיבולים בהם היו קטנים במיוחד. מי שהחליט לפנות לערוצים חדשים – כמו דרוהין שהפך לביודינמי לרוחב הפורטפוליו שלו כולו – גם הוא לא רווה בהכרח יותר נחת, כיון שהצרכנים לא בהכרח מתעניינים ב'הכשרות' של היקבים. מצד שני, מחירי היין מבורגון מאמירים כל הזמן כך שלא ממש צריך לדאוג ליצרנים הטובים באזור גם אם כמויות היין קטנות מהרגיל.

מלבד הנושא הביודינמי, דרוהין ממשיך בכיוון המתון ביינות שלו: יינות ללא עץ רב ובלי יישון ארוך וכזה שמסתיר את תכונות היין ה'טרואריות'. אולי בגלל זה, הבית שם דגש רב יותר מהרגיל על סוגי החביות שהוא משתמש בהן, ולא רק במקור העץ, אלא גם בצפיפות שלו, שאותה הוא מתאים לכל אחת ממשפחות היין שלו. "המצער הוא, שאתה מקבל חביות טובות בשנה הראשונה ופחות טובות בשנים שלאחר חתימת החוזה הראשון," אומר תומאס. "לכן אנחנו מייצרים את החביות שלנו בעצמנו, מהעץ שאנחנו קונים ומיישנים."

לבית יש כרמים משלו לצד כרמים שאיתם הוא עובד בקונסטלציות כאלה ואחרות לכל אורך בורגון. כאמור, דרוהין מצליח להגדיל את המגוון שלו, לא רק כדי לייצר יין תחת אפלסיונים מסוימים אלא גם כבלנדים מקומיים ואזוריים. דבר מעניין הוא הגדלת הייצור של קרמנט דה בורגון – יין מבעבע שמקבל לעיתים קרובות מחירים לא רעים בכלל, למרות שהם לא מתקרבים למחירי שמפניה. זה לא ביזנס שהבית רוצה להכנס אליו במלוא הכח, אבל 'הוא שם'.

הטעימה הבאה של דרוהין מייצגת את המבחר שמגיע לישראל. היו גם כמה יינות שלא מגיעים ארצה לצערי וניכרים כאן שיקולי 'סחר' בתמהיל היין, הרבה יותר ממה שהיו בעבר. רוב היינות הם יינות בסיסיים, שחלקם – גם אם הם טובים – מתומחרים גבוה מאוד.

Chablis 2013
יין לבן בעל אף רענן מצוין, מאוד פרחוני. מעט ריחות הדרים ותפוחים ולא מעט ארומות של חמאה. יין בעל סגנון צעיר בריכוז אלכוהול של 12.5%. הפה עגול, אבל פחות טוב ופחות מעניין מהאף. הסיומת לימונית, בעלת חמיצות גבוהה מאוד. יין נחמד לאוכל, כל עוד הוא מקורר היטב. היין מתיישן ב- Moulin de Vaudon – אחוזה קטנה של הבית בשבלי. 110 ש"ח – מחיר גבוה מדי.

Chablis Reserve de Vaudon 2013
130 ש"ח ליין שעובר התבגרות של שבעה חודשים במכלי נירוסטה. הענבים מגיעים כולם מכרמים ביודינמיים בני כ- 30 שנה. האף עצור יותר מקודמו – סגור. הפה שמנוני, עגול וחלק, עם חמיצות טובה ומאוזנת יותר משל היין הקודם. הסיומת טאנית ודי ארוכה ובעלת מרירות. 12.5% אלכוהול. הרבה כסף.

Chablis Grand Cru Vaudesir 2011
שנה בעץ ישן, חביות גדולות. האף הראשון טוב מאוד – מינרליות מאוד מעניינת, שמלווה את הפה טוב מאוד. היין ממוקד, לא 'מתפשט' לכל כיוון ובהחלט מהנה. חבל שלא מגיע ארצה.

Laforet Chardonnay 2012
יין חביב שמתאים למחירו: 70 ש"ח. אף טוב, נעים מאוד. הפה עגלגל, בעל חמיצות מאוד מעודנת וקצת תיבוליות. היין שונה קצת מהמהדורות האחרות, כשהוא מכיל בלנד של שבלי ומקונה שהולכים לנירוסטה ושליש של קוט דה בון שרואה עץ. תמיד היה ונשאר קניה בסיסית וטובה.

Laforet Pinot Noir 2012
ארומות טובות, צעירות, עם משהו בשרני קצת. הפה רזה, מדויק, מפולפל ויחסית לגיל היין – גם ארוך. טאניות טובה, כיאה לזן. 85 ש"ח. מחיר הוגן.

Pouilly Fuisse 2013
אף קצת קלוי, מתקתק. קצת בסיסי יותר ממה שזכרתי אותו. אף מאוד בשל, שחסרה בו מינרליות. הפה הרמוני, מדגיש שקדים ופירות צהובים והוא מדויק וטוב, בעל סיומת בינונית. 130 ש"ח. שוב – קצת גבוה.

Pommard 2011
קוט דה בון… הרבה פטריות, פלפל שחור ואדמתיות. הפה מאוד טוב, עגול ומדויק. טאנינים מאוד עדינים. יין שאפשר להשכיב בשקט. חשוב לראות שאפשר לחוש באזוריות, למרות שהיין משופע בעץ, ללא ספק; 20% עץ חדש. 289 ש"ח.

Cote de Nuit Village 2012
לא בקטלוג… אדמתיות טובה, פלפול נעים מאוד וקצת תותים ודובדנים בסיומת. יופי של יין, גם בפה. לא כבד, לא בומבסטי, אלא מהודק וטוב.

Gevrey Chambertin 2012
יופי של יין: מורכב, מתובל יפה, קצת ארומות בשרניות והרבה פטריות וקרקעית יער. העץ טוב ואלגנטי ויש בו משהו של פרי מתקתק. הסיומת טאנית, טובה מאוד וארוכה. 320 ש"ח. לשתות עכשיו או להשכיב עד 2020…

Nuits Saint Georges 2010
פיצוץ של יין. אולי הטוב בטעימה. מבנה מצוין, עם טאנינים נפלאים ממש. האף מורכב מאוד ויפה להפליא. הסיומת ארוכה ומינרלית, קצת מתובל אבל לא אגרסיבי אלא פשוט – טוב. 289 ש"ח; מחיר ראוי בהחלט.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *