בירה: העולם מתלבט

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

בעוד שבישראל נאנקים תחת עול מס הקניה על הבירה, בארצות הברית מצבן של מבשלות הבוטיק מעולה, ובבריטניה מתכוננים ללחץ שוב על הממשלה להוריד את המס, למרות שגם שם המצב לא רע בכלל

בישראל כמו בישראל, הפרדוקסים חוגגים: זה נראה כאילו המס הגבוה על הבירה בכלל, דווקא מיטיב עם

financesonline.com

כמה ואיך אוהבים מסביב לעולם: צריכה, מחירים ומיסוי. ותודה ל- financesonline.com

המבשלות הקטנות ומבשלות הבוטיק. סקר זריז שערכתי באתר של בית המשקאות של נפתלי, מגלה שבקבוק 330 מ"ל בשישיית קרלסברג יעלה לכם עכשיו 7 ש"ח. בקבוק סטלה יעלה לכם 8.5 ש"ח בשישיה ובקבוק בירה בלגית ממוצעת יעלה משהו כמו 14.5 ש"ח, ויותר קרוב ל- 15. בקבוק של בירה בזלת עולה אצל נפתלי 13 ש"ח בערך, ויש גם מלכה ונגב במחירים האלה. ג'מס – 14, פאבו – 14 וכד'. בסופרים, ההפרש בין בירות הבוטיק לבירות הפרמיום המסחריות יהיה קטן עוד יותר ויכול להגיע לשני ש"ח. במחירים האלה, זה בכלל לא מפתיע אותי שהישראלים שותים יותר ויותר בירה בוטיק ישראלית, על פני לאגרים ובירות מקבילות ביבוא.

אבל ישראל היא במקום השני במיסוי על בירה, אחרי מדינה אחת בלבד בעולם כולות, והיא סינגפור. אפילו בטורקיה המס נמוך יותר, שלא לדבר על מדינות מתורבתות אחרות, כפי שאפשר לראות ב- אינפוגרפיקס החביב שבשמאל (קליק להגדלה).

אז האם חייבים מס גבוה, כדי להפריח את שממון הלאגרים המסחריים?

בארצות הברית, שבה המס נמוך במאות אחוזים מהמס על הבירה בישראל – כולל מיסים פדרליים, מיסי מדינה ומיסים עירוניים – עולה ופורחת תעשיית מבשלות הבוטיק. ה- Brewers Association פרסם השבוע נתון מדהים: מספר מבשלות הבוטיק בארה"ב הגיע ליותר מ- 3,000, והיד עוד נטויה. הכלכלן והאנליסט הראשי של איגוד המבשלות הבוטיק, אומר שהמספרים עוד ילכו ויגדלו. לאט לאט, אחרי המשבר הגדול של 2010 ושות', אמריקה חוזרת למה שהייתה במאה ה- 19 ולתרבות הבירה של השנים שלפני מלחמות העולם: בשיא הספירה של המכס האמריקאי בשנת 1873, היו בארצות הברית לא פחות מאשר 4,131 מבשלות בירה מוכרות, ששילמו מס. כיום, השחקנים החדשים שנכנסים לענף הם כולם שחקנים קטנים, שמבשלים בירה לעיר קטנה או אפילו שכונה, כשמדובר בערים גדולות.

מבחינת נפחים וערך, גם המספרים האלה גדלים: BA פרסמו שבשנת 2013 עלתה תפוקת המבשלות ב- 18% ל- 15.5 מליון חביות (אמריקאיות ש.ק.), בועד השווי עלה ב- 20$ והגיע ל- 14.3 מליארד דולר. ואם השנת 2012, מבשלות הבוטיק היוו 6.5% מהשקו האמריקאי, הרי שבשנת 2013 הם עלו ל- 7.8%. השווי (קמעונאי) עלה ל- 14.3% מהשוק, בהשוואה ל- 10.2% בשנה הקודמת לכך.  האם בשנת 2020 יהיה שווי השוק של מבשלות הבוטיק 20%? זה לא בלתי סביר בכלל.

בבריטניה רואים גם כן עליה ופריחה של מבשלות בוטיק, אבל המצב הוא שהפאבים נמצאים בצרות צרורות והיצרנים הגדולים גם הם לא בדיוק משגשגים. תעשיית הבירה- ה- British Beer and Pub association – יצאה השבוע במבצע לחץ והסברה במטרה להוריד את המס, שעדיין נמצא רחוק מאוד כלפי מטה מהמס על הבירה בישראל. שם, על כל 3 ליש"ט שמוציאים בפאב, לירה אחת – 30% – הולכים לכיסוי הוצאות רגולטוריות שונות ומיסים.

האם כולם ישרדו?

לא. אמנם יותר מבשלות נפתחות, ממה שנסגרות, אבל כבר עכשיו ברור שמבשלות הבוטיק חייבות להציע משהו שונה כדי לשמור על בידול בתוך הסקטור. העליה המטאורית של Brew Dog – מבשלה שנוסדה בחור צפוני בסקוטלנד בשנת 2007 וכיום מייצרת יותר מ- 120,000 בקבוקים בחודש – רק מוכיחה את זה: חייבים תדמית ותעוזה כדי באמת להצליח בסקטור הזה. בנוסף, חייבים לשלב כוחות עם גורמים אחרים בשוק המזון, להשתמש בברים עצמאיים ופאבים שממותגים על ידי המבשלה, לחתום על חוזים עם פיצריות או מסעדות וכד'. יצוא הוא אחד הגורמים שדוחף גדילה ויש מקום ליצוא בירה, גם מישראל.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה ידיעות בירה, תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.