נרגנות ב'יומית': החיילים של סטימצקי

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

האם סטימצקי עושים צחוק מהלקוחות שלהם? ולאן נעלמו תמונותיו של נוחי דנקנר בדה מרקר? האם זה הקיץ, או שמא הבעלות החדשה על מעריב?

מאת ג. נרגן

רק ראיתי את 'המרקקה' ובלוטות הרוק שלי החלו לעבוד. כל הכבוד לעורך: הסיסמא 'ללא מורא וללא משוא פנים' ממשיכה מסורת מפוארת וזכורה לטוב. ממציאה היה אורי אבנרי – הראשון שירק על פרות קדושות ועורר עליו זעם נוראי עד שעם השנים, התברר שהן לא פרות ולא קדושות.

 ישנם דברים רבים ב"דמוקרטיה היחידה מזרח-התיכון" הראויים לרקיקה ורק אתר שאינו תלוי ואינו פושט יד יכול להרטיב אותם. אז שימו לב אלה שזה מגיע להם: הכינו את הממחטות למדור ה'נרגנות ביומית.'

נרגנות ב'יומית': החיילים של סטימצקי 1

רק ככה, ורק ככה, ורק עד ככה... מודעת המבצע של סטימצקי

כולם יודעים שפרסומת זה לא בדיוק קנה-מידה לאמת אבל יש מפרסמים שמהם אתה מצפה ליותר 'אמת בפרסום' מאשר מרוכלי שווקים. למה? אולי מפני שהם מפרסמים משהו היקר לליבנו, ספרים למשל. בסטימצקי  לא מכירים את האימרה 'חצי אמת גרועה משקר'. הנה עשו מבצע יפה: הבא ספרים עבור חיילי צה"ל ותקבל עבור כל ספר תו קניה ב-10 ש"ח.

יופי סטימצקי, שוב הכנסתם להם בצומת.

אבל באותיות הקטנות כתוב רק ארבעה ספרים ושהתווים הם רק לקנית ספרים במחיר מלא. מי קונה היום ספרים במחיר מלא ומה פירוש "כל שובר בשווי 10 ש"ח לרכישת ספר בחנות?" מילא.

ארזתי ספרים, נסעתי לסטימצקי וקבלתי ארבעה תווים ירוקים וגדולים. 'אבל אתה יודע', אמר הזבן, 'רק תו אחד בכל קנית ספר'.

למה לא כתבתם את זה במודעה?', שאלתי, למרות שאני יודע מראש את התשובה: "אני רק עובד פה". סטימצקי לא פרשו זאת במודעה כי הם יודעים שאני הפראייר הישראלי המצוי,  וכשאהיה בחנות לא אחזור הביתה עם הספרים. הרי זה בשביל חיילינו האהובים… הם רצו  פרסום 'תדמיתי' ולמטרה זו השתמשו בצה"ל, בלב"י ובי.

לא פעם אני שואל את עצמי למה חברות גדולות, וסטימצקי אינה יוצאת דופן, משתמשות בניסוחים נכלוליים כאלה. הרי לא כולנו טיפשים כפי שהם חושבים לעצמם?

'ספרים זה סטימצקי'? מסתבר שסטימצקי זה תלושים מודפסים על נייר עבה. לא תוכלו לנגב את הפנים אתם.

הגמילה מנוחי

היום היה לי יום קשה. אפילו לא תמונה אחת של נוחי ב'דה מרקר'. אתם צריכים להבין – אני מכור לנוחי: העיניים הכחולות, התמימות.. החיוך המזכיר סיפורים מסוימים של האחים גרים… התסרוקת המושלמת… עם רנטגן או בלי כיפה – נוחי איז דה גאיי פור מי כבר זמן רב.

מאז החל הדה-מרקר להופיע, יש תמונות של נוחי בכל יום. לא אחת, גם לא שתיים, אלא בדרך כלל שלוש ובימים ממש טובים 5 (חמש) תמונות בגליון אחד! פלא שהתמכרתי?

אני מבין שהחזרה האין סופית על הדיוקן המלבב מקורה באיזה קונספט של גרפיקה עתונאית, אבל אותי זה לא מנחם: פחות משלוש תמונות ואני בקריז ולאחרונה הם הולכים ותוכפים כי הדה-מרקר מוריד את המינון: אתמול היו רק שתי נוחי!

באמת שאין לי טענות לדה-מרקר. מישהו שם ער למצוקתי, ומנסה להעביר אותי לחומר פחות קשה – לאילן, ליצחק'לה ולבמבי (2-3 תמונות בגליון). 'ישראל היום' אפילו אומר שביבי זה לא נורא. אבל תודה חברים וזה לא יעזור. "נוחי ואנוכי לנצח". גם עשיתי קעקוע.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.