יינות אוסטריה של אלדד לוי

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

את החלק הראשון של הסקירה שלי של יינות אוסטריה פרסמתי כבר לפני כמה שבועות. עכשיו, כשלפחות חלק מהיינות שטעמתי, הגיעו לישראל, שווה לעשות הכרות עם השאר


יינות אוסטריה של אלדד לוי 1

כרמים בקמפטל, . צילום: AWMB / Komitee Kamptal

אלדד לוי הוא מהיבואנים הבודדים שמתעסקים עם יינות אוסטרים, ובוודאי מי שיביא את הכמות ומספר התוויות הגדולים ביותר. הוא מביא בשלב זה רק יינות מזנים לבנים, מחלק מאזורי היין של אוסטריה. את הווכאו – אזור הדנובה – הוא מוצא יקר וחם מדי (ואני שותף לדעה הזאת), ועדיין אין מה לעסוק בפרטים הקטנים של תתי האזורים. זה, אולי, יגיע. זה שאלדד לא מביא יינות אדומים הוא הפסד שלנו: לדעתי, הבלאופרנקיש – ענב אדום, מקומי – יכול לתת יינות מורכבים של ממש, עם הרבה מאוד ריכוז, מבנה ועניין, ולא כל כך רגיש ליישון ארוך בחבית. כמו הגרינר ולטלינר – הענב הלבן שמהווה את מרבית היבוא של לוי – גם לו יש איכויות מתובלות-מפולפלות, ממש כמו של סירה מהרון.יינות אוסטריה של אלדד לוי 2

האוסטרים עובדים קשה מאוד על תדמית היין שלהם. מאז הפיאסקו של הגליקול, לפני שנים די רבות, הם נזהרים שלא לעשות טעויות. שיטת הסיווג היא משהו שבין אירופה לגרמניה, אבל הפיקוח הוא הדוק מאוד. יינות איכות פקוקים תחת פקקים אחידים וממוספרים על ידי הרשויות, למשל.

חלק מהטעימות הבאות נעשו בארץ (*) חלקן בחו"ל, בתערוכת Prowein האחרונה.

האתר של אלדד ויינות אוסטריה.

שלוס גובלסבורג

ליקב סיפור מעניין של שיקום: הוא קיים מאז שנזירים מקומיים קיבלו, בשנת 1171, רשיון לייצר מכרמים שלהם באזור. האתרים בהם הם נטעו את הכרמים היו בהייליגשטיין – שעוד ייזכר כאן – ובגייסברג, שגם הוא ידוע ומוכר עד היום. שלוס גובלסבורג הפך ליקב עצמו, לאחר שהיקב שבו השתמשו הנזירים נשרף. כרגיל, כשמדובר בכל כך הרבה שנים, ההסטוריה לא תמיד מיטיבה עם מקומות כמו זה. בשנת 1996 מכרה המדינה את היקב לאווה ומיכאל מוסברגר, עם שותף בשם וילי ברונדלמאייר – מהייננים ובעלי היקבים היותר מפורסמים ומסורתיים באוסטריה.

יינות אוסטריה של אלדד לוי 3

שלוס גובלסבורג (צילום: יחצ. קליק להגדלה)

ברונדלמאייר ומוסברגר העבירו את היקב ואת הכרמים שיפוצים מסיביים, והתוצאה היא אחד היקבים הטובים באוסטריה, כיום.

* Domaine Gobelsburg Gruner Veltliner Niederostrreich 2010

גובלסבורג, אחרי שנים רבות ולא טובות, הפך במהלך 20 השנים האחרונות לאחד מהטובים באוסטריה. האף ארומתי, מתקתק מעט – מזכיר קצת סוכריות או שערות סבתא. משמשי-אופייני, עם רעננות ירקרקה. הפה מאוד חלק, טיפה חם, אבל מתובל. 79 ש"ח לצרכן. קניה טובה.

Schloss Gobelsburg Gruner Veltliner  Steinsetz 2010

מהסדרה הגבוהה יותר של היקב. זהו נעים, חד, רענן מאוד וטוב. 140 ש"ח ליין פירותי מאוד, למרות החדות שלו.

Schloss Gobelsburg Gruner Veltliner  Kammerner Lamm 2010

טעימת חבית של יין שנראה מאוד עגול, עשיר, מעניין מאוד וצעיר להחריד. יופי של יין, עם הרבה מאוד גוף. אני לא יודע איך הוא עכשיו בבקבוק, אבל כמה כבר יכול יקב כזה לקלקל? 250 ש"ח.

Schloss Gobelsburg Gruner Veltliner  Tradition 2009

אני לא אהבתי. היין הזה עשוי בשיטות מסורתיות, שכוללות חמצון קצת ארוך (אם להתבטא בעדינות) ותסיסה ללא בקרת טמפרטורה. הוא היה לי מאוד מתוק, חלש ולא כל כך מעניין. (לא בארץ)

Schloss Gobelsburg  Zöbinger Heiligenstein Riesling 2009

יבש. יין מאוד יפה, רענן מאוד ומתובל. סגנון ואופי שונים לגמרי מיין אחר, שמגיע מאותו מקום ממש, רק משל יקב הירש (בסיום).

Salomon Undhof

יינות אוסטריה של אלדד לוי 4

משפחת סלומון

סיפור היקב מתחיל בשנת 1792, אותה שנה שבה החלה המהפכה הצרפתית ובו נעשה לראשונה שימוש בגיליוטינה. בשנה הזאת עלה לשלטון הקיסר יוזף השני, והוא זה ש'הפריט' וחילן את המנזרים באוסטריה. כך עברה החווה של מנזר Und לידיה של משפחת סלומון, ובידיה היא נותרה עד היום.

ד"ר ברט וגרטרוד סלומון הם אלה שמנהלים ומפעילים היום את היקב, אחרי שברט נטל את המושכות מאחיו הבכור, בשנת 2002. הכרמים היו פעם בחלקם בבעלות הכנסיה, והיום הם גם חוכרים הרבה מיתר הכרמים. הם גאים בכך שלא רק שהם היקב שמחזיק ב- Clos היחיד באוסטריה, אלא שהם היחידים שלא שייכים לכנסיה, ומעבדים כרמים שלה.  מבחינת תפיסת היין, הם מאמינים מאוד בטרואר ומקפידים שהיינות הגדולים שלהם – בסדרות הריזרב – יהיו עשויים מגפנים בוגרות ככל האפשר.

Salomon Undhof Gruner Veltliner Hochterrasen 2010 *

60% גרינר – 40% ריזלינג, מחלקות יחסית גבוהות (280 מטר זה גבוה למדי באוסטריה). זהו היין הבסיסי, הקל, של היקב. זהב לבן חיוור מאוד. הפה מעט פאזי, קליל ורענן פריך מאוד. האף בעל מתיקות, אבל מעודנת הרבה יותר מהמקביל של גובלסבורג, נניח. יופי של יין, עם גוונים של פירות צהובים (אפרסק ומשמש) עגול ומאוד חביב. סיומת יבשה וחדה, חריפה ומהוקצעת. 89 ש"ח.

2010    Messwein Kremstal DAC Grüner Veltliner

הכרמים נטועים בטראסות על מדרונות לס שנמצאים בבעלות של יקב אחר. היין מיוצר מענבי גרינר ולטלינר במסורות 'כנסייתיות'. אני לא בטוח מה זה אומר, אבל התוצאה היא יין מקסים. קצת פאזי – הרבה מהיינות הלבנים מאוסטריה שתטעמו כשהם צעירים, עשויים להיות כאלה – מאוד 'קר' ומאוד fresh. יש בו משהו מאוד מקסים בפה, והוא בעל סיומת יבשה ומצוינת. (לא בישראל).

Salomon Undhof Gruner Veltliner Wieden & Berg 2010

גרינר ולטלינר מחלקה שנמצאת מאחורי היקב – לס ואדמת משקע. הוא קל מאוד ונעים, טיפה מינרלי. (לא בישראל)

Salomon Undhof Gruner Veltliner Wachlberg 2010

מקרמשטאל, סינגל ויניארד שנמצא על הגבעה מאחורי היקב, לס על סלע קשה. היין יותר פרחוני, מתקתק ואפילו טרופי באף. (לא בישראל – וחבל מאוד).

Salomon Undhof Kogl Riesling 2008

Erste lage (מעין פרמייר קרו), גם כן סינגל ויניארד, על צפחה. הוא שמן, אבל טוב ולא מפציץ. יין מאוד אלגנטי ומאוד נעים. בכלל – אם אפשר להכליל – כל היינות של היקב הם לא in your face. 199 ש"ח. חוויה.

Salomon Undhof Gruner Veltliner von Stein 2009

סינגל ויניארד, גפנים בנות חמישים שנה.  14% אלכוהול. מאוד טאני, מלא ויפהפה. יבש מאוד – ממש בלי טיפת מתיקות. הוא מתובל מאוד ומינרלי. יין מצוין. אחיו – Lindberg – מזכיר אותו בעצמה שלו ובאורך, אבל יותר פרחוני. שני יינות במחיר דומה – 200 – 190 ש"ח. יופי של יין.

Ecker

Ecker Gruner Veltliner Landwein IL 2010

בקבוק אופייני של ליטר – יין לשתיה, אבל לאו דווקא עממי… הוא לגים ושתי, חמוד מאוד, אולי קצת מינרלי. אל תחפשו יותר מדי ארומתיות מורכבת, אבל כיין לשתיה? הוא מצוין.

Ecker Gruner Veltliner Schlossberg 2010

יין כרם יחידני. האף מורכב ומעניין.  פה עגול, מתובל היטב וארומתי. הסיומת מצוינת: הוא קצת מתקתק, אבל מלווה את המתיקות הזאת יובש שסוגר היטב את היין. יש פה גם משהו קצת מנטולי והסך כל מרענן מאוד. עודף מ- 100 ₪. טוב מאוד.

Ecker Gruner Veltliner Mordthal 2010

התחושה הראשונה היא של יין מתקתק ממש. מעט פאזי בפה. הכלל הוא חד ומתובל, עוצמתי מאוד. 139 ₪. לא זול, אבל איכות טובה מאוד. יין באיכות דומה ממדינות אחרות יעלה לכם הרבה יותר…

Hirsch

130 דונם, וכל היינות ביודינאמיים. הוא מייצר בסך הכל שישה יינות. יוליוס הירש היה מי שהחדיר את פקקי ההברגה לאוסטריה, וחטף לא מעט על הראש בגלל אי הנאמנות שלו למסורת…

Hirsch Gruner Veltliner Trinkvergnugen  #8 , 2009

לא רע. 3.8 גרם סוכר לליטר – ממש על גבול ההגדרה הישראלית ליין חצי יבש – שלא מרגיש אפילו מתקתק. היין חביב ביותר, קצת יותר גוף, אולי בגלל הסוכר. גרינר מאוד שונה מהקודמים. מספר 9 היה קצת פחות מעניין  (בציר 2010) העדיפו את זה שאלדד מביא, בכל מקרה.

Hirsch Gruner Veltliner Kammernen Heiligenstein 2010

129 ₪ לצרכן. יין עבה ממש, מלא מאוד. הוא מעט פאזי עכשיו. קצת מינרלי. יבש מאוד בסיומת. יין מאד רענן, יחד עם 'עובי' מצוין.* "יין לשניצל טוב – אבל רק טוב" – כתבתי לי בגרמניה. אני מסכים עם עצמי גם אחרי הטעימה כאן.

Hirsch Riesling Zobinger Heiligenstein 1er cru 2009

ריזלינג מפתיע. ממש לא שום דבר שאתם מכירים או חושבים עליו מגרמניה. האף ארומתי מאוד, עם המון פרי מתוק. הפה  מאוד מרענן – חמיצות מעולה. יופי של יין, עם פוטנציאל התיישנות מעולה, לדעתי. (קצת יותר מ- 220 ₪).

Hirsch Hirsch Riesling "Zobing" 2010

מאוד 'פרש', ירקרק-מנטול, עם קצת טבק. מוזר, אבל מעניין מאוד. שונה מכל מה שלמדנו על ריזלינג. יין יבש ומענג מאוד, קצת מינרלי בסיומת, בכל זאת.  120 ש"ח.

Hirsch Riesling "Zobinger Gaisberg" 2009

פחות מרשים מההייליגשטיין, אבל גם הוא טוב מאוד: מינרלי, מתובל ואפילו חריף בסיומת. מתיקות קלה עד מתונה מתערבבת בו, עם פירות 'אבן' צהובים ואפרסקים. אל תטעו לחשוב שבגלל זה שהוא לא מרשים, הוא פחות טוב: יש בו אלגנטיות שבוודאי תוכיח עצמה בעוד שנתיים-שלוש.

Hirsch Gruner Veltliner "Kammerner Lamm" 1er Cru  2009

בטעימה בפרוויין זה היה יין מצוין. עם כל מיני טעמי פירות טרופיים – מנגו – וסיומת של הדרים וטבק. טעמתי את בציר 2006, שהיה פשוט נפלא: הוא מתיישן מצוין, ונשאר צעיר, עם חמיצות מצוינת, טעמי מלון מרעננים-מתקתקים ואותה תיבוליות שמאפיינת את הזן.

בציר 2004 היה בעל אף מדהים, לא פחות: הרבה טעמים שלישוניים, ועם זאת – פוטנציאל להתשיינות לעוד כמה שנים. הירש טוען שהריזלינג שלו מתיישן מצוין, אבל היינות האלה – הגרינר ולטלינר שלו – עושים לו כבוד לא פחות מכל זן 'מפורסם' הרבה יותר.  (229 ש"ח לבציר עכשווי).

נשארתי חייב עוד Brundelmayer ו-  Kollwentz. בקרוב, אני מבטיח.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.