ויסקי: פיימוס גראוס וטעימה אקלקטית

פיימוס מחליפים יבואנים וביקור של גל גרנוב במעון המרקקתי, הכל, בסיכום אחד ארוך של טעימות ויסקי מכל הבא ליד

פיימוס גראוס – אחד מהבלנדד סקוטש היותר טעימים ופופולריים – החליף ידיים יבואניות לאחרונה. צרפת ישראל post Aric Segal נאלצה לוותר על האייקון הסקוטי הנהדר הזה, לטובת האקרמנים. האם זה יעשה טוב למותג? אני מניח שכן. הצרוף של אקרמן, שמחזיקה בין השאר נכסי צאן ברזל כמו ג'ק דניאלס וחברים חביבים אחרים, וירידת מחירי האלכוהול הטוב, לא יכולים לעשות רע לשכווי המפורסם.

הפיימוס גראוס הקלאסי:

בלאק גראוס פיימוס גראוס

בלאק גראוס (צילום יחצ)


מאלטי ועדין יחסית, מהבלנדד סקוטש הבסיסיים הנפוצים שמתאימים למי שאוהבים את המשקה ולמי שרק נמצאים בתחילתו. מסוג הוויסקיז שאף אחד לא יתבייש להמצא בחברתו. מאוד מאוזן, חלק ופשוט טוב. משהו כמו 100 ש"ח, אחרי שכבר היה 140 – 170 'בזמנו'.

בלאק גראוס:
התשובה הגראוסיאנית לטרנד הוויסקי המעושן ולכל הבלנדד המעושנים הכבדים.  אני מוכן להודות שזה יותר עניין של מצב רוח מאשר כל דבר אחר, אבל אם כבר אחפש לדפוק את הראש עם משהו 'שחור', זה בהחלט יכול להיות קנדידט מצוין. הוא יותר מעודן בעישון שלו מאשר לפרויג, נניח, או הכבשה השחורה מבית כספי, אבל נותן בראש מבחינת גוף, בהחלט.
בכל מקרה, אם אתם מתלבטים בין הבלאק גראוס והדאבל בלאק של ג'וני ווקר, זו בהחלט התלבטות ראויה: הגראוס יהיה קל יותר לדעתי, קצת יותר פירותי ופחות מעושן מהג'וני, שגם בטח עולה יותר.  125 ש"ח.

ועכשיו לחלק המעניין, שכולל כמה וכמה דוגמאות של דברים שרק גרנוב יכול לשים עליהם את היד. הבנאדם כבר במקום שבו כל מיני יצרנוני ויסקי שולחים לו דוגמיות בבקבוקים זערוריים, ויפה שהחליט לחלוק כמה מהן איתי. בתמורה הבאתי גם דוגמא או שתיים – אולי שלוש – אבל אני לא אומר מה שלי ומה שלו.

The Tweeddale Blend, Old Matured Batch 4 46%
בלנד חביב ביותר ואולי טיפה יותר מזה של יצרן קטן שזהו לו הבלנד הרביעי, אם הבנתי נכון, רק שהוא נבנה על מורשת ארוכה וירושה משפחתית של ספר מתכונים. מרכיב הגריין הוא בן 16 שנה ואילו המאלט בן 14. צבע זהוב קל, ללא קרמל. תחושה של ויסקי קל, עדין, אבל מושקע. קצת מתיקות + פיט באף, עוקצני, סוכריות ומנטה. הפה טוב ויבש.

Glen Garioch Founder's Reserve (1797) 48%
מתיקות באף הראשון – לא מעט שוקולד חלב ודבש. אז קצת טחב ופטריות. הפה ממשיך את האף עם המתיקות שלו, עבה ודי כבד. חרפרף משהו בסיומת. סוג של ויסקי היילנדס בסיסי ודי טוב, אבל אני עובר הלאה.

Balmenach 18 Bourbon cask 43%
'וואלה, כמה וניל'… אמרתי לעצמי, לפני שהבחנתי ש'היי, זה בא מברבן, בכלל'. בכל אופן – הרבה ברבן – וניל ופרחים. לצד זה יש משהו לא ברור באף, אולי טיפה אצטוני, ובכל מקרה ירקרק. זה בלנד מעניין, שטיפה מים רק מדגישה בו את המתיקות. אינבר האוס – הבעלבתים של המזקקה הזו – מייצרים בה לא רק ויסקי, אלא גם את ה- Caorunn Gin המוצלח שלהם.

Armonik Whisky, Breton, 40%
הצרפתים אולי יודעים לשתות ויסקי, אבל לעשות אותו זה כבר סיפור אחר. הדבר הזה היה מאוד מתוק, בעל גוף בינוני-עבה, שנופל בסיומת. טיפה מימיות. אף חדגוני. passer.

Clan Denny Invergordon 47.1%, 45 years' 1966

Invergordon Clan Denny 45 years

Invergordon Clan Denny 45 years

גריין ויסקי מקסים ומפתיע. מוציא ריחות של עץ חם – כמו של עץ של סאונה. מעבר לזה, הרבה קוקוס באף, מלווה בהרבה דברים מתוקים: פירות יער. העץ מודגש בטעימה, אבל לא דומיננטי ולא מפריע. המזקקה שייכת לוויט אנד מקיי. אני לא בטוח אם הוויסקי שווה 130 ליש"ט, אבל הוא בהחלט מעניין.

Bruichladdich 21 Year Old 1989 Black Art
ויסקי מאוד ייני (מה שזה לא אומר, ואין לי מושג איך אחרת לתאר את התחושה). סוטרן? פורט פיניש? מאוד מעניין, כבד ובעל חמיצות גבוהה. לא מאוד peaty. פייר? משקה טוב מאוד, אבל מהסוג הלא ברור של הטוב מאוד. מו-זר.

Fary Lochan 48%
ישר מיוטלנד – דנמרק. מה אגיד ומה אומר? הוא עורר עניין, אני חייב לומר. התוצאה? קל, יבש, משהו מינרלי/מלוח. בואו נגיד שאם אני מזדמן ליוטלנד בשבועיים הקרובים-שלושה יכול להיות שאתן קפיצה לבקר את החבר'ה. להזמין במיוחד מהאתר? לא בטוח.

The Irishman 70
טוב עשיתי שטעמתי את הדבר הזה שוב. בזמנו היה נראה לי קשה מדי – בוודאי בשביל אייריש – אבל לצד כל הדברים האחרים היה כבר הרבה יותר טוב ממה שזכרתי. חלק מהאיירישמן עשוי בזיקוק דודי – אולי מה שעושה אותו מודגש יותר ופחות חלק. האף עדיין טוב יותר מהפה, ואפשר – אולי רצוי – לא לערבב אותו עם מים.

Santis 52%
ויסקי שוויצרי. כן, כמו שוקולד, אבל ויסקי. האף הראשון לא רע ואפילו די מורכב. הרבה בייקון ועישון שמשתלטים בהדרגה (מהירה) על הכל, אבל עדיין זהו משקה מעניין ביותר. המזקקה יושבת באפנצל, שממנה מגיעה גבינה בשם זה (אפנצלר), שלו זההיה תלוי בי, הייתי משקיע בה ופחות בוויסקי.

ושוב, תודות לגל גרנוב על הדוגמאות.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה ויסקי, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.