סימון אזהרה ופרסום אלכוהול

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

ועדת הכלכלה של הכנסת אשרה להצבעה את תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה), התשע"ג-2013. אין מיליםסימון אזהרה ופרסום אלכוהול 1

בשביל הדבר הזה היה צריך שנתיים וחצי של עבודה – אלפי ואולי עשרות אלפי שעות אדם – שהסתכמו בדיון של שעה ועשר דקות בוועדה שנכחו בה שלושה חברי כנסת בלבד:  אבישי ברוורמן – היו"ר, יצחק וקנין – שהוכיח עצמו כאדם נבון ושקול וח"כ דוד צור, שלא הוציא מילה מהפה.

כמה מוזמנים היו והגיעו?  יותר מ- 30, רובם מהענף. הייתי אומר שזה מעיד משהו על החשיבות שהתעשייה והיבואנים רואים בעניין. הרשימה המלאה – בפרוטוקול.

הדיון הזה בוועדת הכלכלה, שהתקיים ב- 1 אוגוסט, נסב כולו על אופי האזהרות שיופיעו על אריזות של ומשקאות אחרים, ועל אופי האזהרות שישאו פרסומות שונות למשקאות משכרים, כולל .

רוב הדיון נסב על שאלות פרוצדורליות למדי, של מהו משקה משכר ומהו משכר משכר חזק (לא או יין) ואיזו אזהרה צריך לשאת כל סוג של משקה כזה, אם בכלל צריכה להיות הפרדה. בנוסף, היו שאלות של צבע המסגרת והכיתוב  על האריזות ועל גודל האזהרה ומשכה בפרסומות. דיונים שהם טבעיים למדי. יכול להיות שהם ייראו קטנוניים, אבל לא כך הוא.

מה שאותי מרגיז – או מפתיע – באופן אישי, הוא אופן הדיון בעניין עקרוני שפתאום הוצץ והועלה מאוב, באופן פחות ממה שהייתי מכנה אותו "נבון".

מישהי – דווקא ותיקה בענף –  שכנראה לא שמעה על מושג שאלת הקיטבג וגם לא יודעת מה פרוש הפתגם "סייג לחוכמה", החליטה להעלות את השאלה "מה עם האינטרנט"?

לפרשנות לגבי 'אמצעים אלקטרוניים' היא שואלת: "בדיונים קודמים, היועצת המשפטית, אתי בנדלר, אמרה שהאינטרנט לא נכלל בהגדרה הזאת מאחר ולא יודעים איך לטפל בזה."

על זה עונה לה יו"ר הוועדה (ולא לפני שהיא לכאורה קוטעת אותו): "… אני מציע לעזוב את זה עכשיו. אנחנו נצטרך לדון בזה פה. ברגע שנראה שקופץ העניין של האינטרנט נזמן ישיבה בוועדה הכלכלה ונחשוב על השינויים."

הגברת שואלת שוב, ואז קופצת לה היועצת המשפטית של הוועדה, ובלי לחשוב למה בעצם החריגה קודמתה את האינטרנט, אומרת "אפשר לכתוב 'לרבות אינטרנט'".

ולאחר עוד כמה חילופי מילים, זה כמובן מתקבל – צ'יק צ'ק.

המשמעות של אותה פרשנות מורחבת היא שכל פרסום באינטרנט יצטרך לשאת אזהרה. אין לי בעיה עם זה. יש לי בעיה עם השאלה איך יישמו את זה, כאשר הרבה מהחומרים מגיעים או נמצאים על שרתים בחו"ל. איך יישמו את זה במודעות מילים בנוסח גוגל אדוורדס גם אין לי מושג, אבל מה שיותר חורה לי הוא האופן שבו אישרו ברוורמן ושות' את העניין, בלי לחשוב על הנושא בכלל ועוד הדגישו את העניין – ולא ברור עדיין איך.

הנה קטעים רלוונטיים מהדיון וקישור לפרוטוקול המלא:

כרמית אבישר: אני רוצה להתייחס לפרשנות של אמצעים אלקטרוניים. בדיונים הקודמים שעשינו בנושא הזה אתי בנדלר, היועצת המשפטית, אמרה שהאינטרנט לא נכלל בהגדרה הזאת מאחר ולא יודעים איך לטפל בזה.

היו"ר אבישי ברוורמן: מאז האינטרנט לא כל כך – – –

כרמית אבישר: יש מותגים בינלאומיים שיש להם פרסומות בינלאומיות. האינטרנט חוצה גבולות. איך תהיה לנו שליטה על הדבר הזה?

היו"ר אבישי ברוורמן: אנחנו דנים בכל מהפיכת התקשורת. אני מציע לעזוב את זה עכשיו. אנחנו נצטרך לדון בזה פה. ברגע שנראה שקופץ העניין של האינטרנט נזמן ישיבה בוועדה הכלכלה ונחשוב על השינויים.

מרב תורג'מן: אפשר להוסיף את המילים "לרבות אינטרנט".

היו"ר אבישי ברוורמן: מקובל?

כרמית אבישר: השאלה איך אנחנו מתמודדים עם זה ברמה הפרקטית?

היו"ר אבישי ברוורמן: את זה כבר נראה. תאמין לי, אף אחד לא יודע – – –

כרמית אבישר: מה עם סדרות בינלאומיות שמשודרות בהן פרסומות? מדובר במותגים שאנחנו – – –

רוני גמזו: אני לא יודע לשפוט ולהעמיד אותם לדין .

היו"ר אבישי ברוורמן: נוסיף את המילים "לרבות אינטרנט". מי בעד?

הצבעה: בעד – פה אחד, נגד – אין, נמנעים –אין. אושר

 פרוטוקול מלא

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אלכוהול, טפשות, תהיות שונות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.