ברקן אסמבלאז' 2010

יקבי מוציאים סט חדש של יינות אסמבלאז' – סדרת ינות המסעדות שלהם – עם חידוש בן 4,800 בקבוקים: אסמבלאז' לבן. "2010 היה בציר חם, מהיר ודחוס." אמר היום אד זלצברג במסיבת עיתונאים להשקת היין, דבר שבהחלט מורגש ביין

אז זלצברג ועירית שנק-בוקסר הציגו היום את ארבעת היינות בסדרה, כולל לבן חדש: בלנד די כבד של שרדונה (54%), ויונייה (32%) וסוביניון בלאן.

היין היה אמור לצאת כבר בשבועות האחרון או סמוך אליו, אבל עירית בוקסר עכבה את יציאתו. "הוא לא היה

ברקן אסמבלאז' לבן, 2012 (הדמיית מחשב)

ברקן אסמבלאז' לבן, 2012 (אייל קרן)

מוכן אז, והייתי שמחה לו היה יוצא בעוד כמה חודשים ואולי אף שנה." היא אמרה לי יהערב. בוקסר-שנק לא רק ממליצה לפתוח את היין כמה שעות לפני השתיה שלו, אלא אפילו ממליצה על העברתו לדקנטר. האסמבלאז' ריחן לבן 2012 בהחלט עדיין לא מחובר: יש בו הרבה ארומות וטעמי עץ ואין פלא: מרבית היין – מלבד הסוביניון בלאן, למעשה – תסס ושהה בחביות אלון צרפתיות חדשות במשך לא פחות מאשר חצי שנה. יש בו בהחלט פרי – הכל על הצד הטרופי של השרדונה, בתוספת אותם פירות קיץ צהובים של הויונייה, אבל זה לא יין לשתיה כרגע. אם אתם דווקא כן בעניין, הייתי מקרר אותו היטב, כדי להוציא את הסוביניון בלאן שבו, שנותן לו חמיצות, ולאזן את הגוף השמנוני, העבה. מחירו של הריחן הלבן הוא 70 ש"ח, והייתי ממקם אותו קרוב לאחד מיינות השרדונה כרם אורגני, כך שהתמורה הולמת בהחלט.

שלושת היינות האדומים מהסדרה ממשיכים את הקו שלה, אבל עם הבדל אחד משמעותי: שלושתם כבדים הרבה יותר מאלה של הבצירים הקודמים. אד זלצברג תולה את הסיבה לכך בשנה – 2010: "זו הייתה שנה קצרה ומסיבית, חמה יחסית ודומיננטית בטעמיה., הוא אמר. שלושת היינות אכן כבדים וחמים למדי. ה- אסמבלאז' צפית 2010 הוא (כרגיל?) הקל והמעניין בין שלושת האדומים, כאשר מגוון הזנים הלא שגרתי שלו נותן בו מורכבות מסוימת וגם סיפור לא רע. ככל הנראה, בשנה חמה שכזו זני המרסלן והקלדוק, הפינוטאז' וגם הקריניאן שבבלנד עושים את שלהם: הם מצליחים לשגשג בתנאים החמים של שפלת ישראל, ונותנים יין שהוא כאמור טוב: גוף בינוני, די עסיסי ובעל טאנינים טובים.

שני היינות האדומים הנותרים – האיתן 2010 (שיראז, מרלו וקברנה סוביניון – 35:35:30) והריחן 2010 – קברנה סוביניון, מרלו ושיראז (72:16:12) קרובים יותר באופיים מאשר כל דבר אחר. הריחן טועם בוגר יותר, מלא ומתקתק, עם הרבה פרי בשל ועל גבול הטעמים המשניים, הפטרייתיים. האיתן עדין ממנו, מלא מהשזיפים של השיראז וממעט ירקרקות שמקורה אולי בקברנה של הרי ירושלים.

מה הלאה?

שמואל בוקסר מדבר על השנתיים הבאות כשנים שבהן היקב ממלא את מחסני הכרמים שלו בכרמים חדשים: לבנים, שעיקרם מניב בשנה הבאה, ואדומים, שרובם יניבו בעוד כשנתיים. השנה כבר יגדל היקב בכמות הענבים שהוא יבצור – מ- 10,000 טון בשנה שעברה לכ- 12,000 טון, וכדי לאזן את הגדילה הזו הוא מתכנן להוציא מהמחזור – בהדרגה – הרבה כרמים מאולחים, נטיעות שנות השמונים והתשעים. חלק מהכרמים ישונטעו וחלק יינטשו.

נקודתית, לגבי סדרת האסמבלאז', רומז שמואל בוקסר על הרים נוספים שבדרך. אני יכול לנחש שאולי מדובר במקומות כמו הר עצמון, נניח, אי שם בסמוך ליודפת שבגליל התחתון…

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.