יריד יין בגן הבוטני בגבעת רם

מועדון היין של יקבי יהודה ערך את המפגש השנתי שלו בגן הבוטני של האוניברסיטה בגבעת רם. זאת הייתה הזדמנות מעולה לטעום שוב כמה מהיינות היותר מעניינים בארץ, באווירה קרירה-משהו…

בכל שנה אני מתעצל, אבל השנה החלטתי להכניס את הכרס לאוטו, להתיישב ולנסוע לירושלים, לאירוע היין וג'ז של יקבי יהודה. לצד החשודים הרגילים מצאתי גם כמה חשודים חדשים, והיה כיף גדול לפקוד גם חשודים ותיקים, שמזמן לא טעמתי משלהם. ככלל, האירוע היה נעים מאד, והטמפרטורות הנמוכות סביב האגם (ובכלל בירושלים) עזרו ליינות להיות במיטבם. כיף גדול לשתות יין אדום בירושלים של יום שרבי, שמסתיים בטמפרטורות שמתחת ל- 18 מעלות…

גדי שטרנבך, משק יין הנס שטרנבך: יין לטווחים ארוכים מאוד... (בסיום הכתבה; קליק להגדלה)

גדי שטרנבך, משק יין הנס שטרנבך: יין לטווחים ארוכים מאוד… (בסיום הכתבה; קליק להגדלה)

וכמעט שכחתי: הכיף הכי גדול היה לגלות את לילך רובין, עומדת לה בקצה עמדות היין, עם שלל סלטים וברוסקטות מקפה שרגא הירושלמי שאותו רכשה לאחרונה.אם אתם מזדמנים לירושלים, עשו לעצמכם טובה ועברו שם, בקפה שברחוב ינאי (ולא יותר בעמק רפאים). הדברים שלילך הביאה איתה היו פשוט נפלאים. לא היה דבר שמישהו השאיר על הצלחת שלו…

סוסון ים Wright Brothers 2011
השנין בלאן המוכר והחביב של זאב דוניה במעטפת שונה לגמרי. למה האחים רייט? כי כמו אותו מטוס קמאי בקיטי הוק שבצפון קרוליינה, גם היין של דוניה קירטע בתסיסותיו עד שבסופו של  דבר התייצב על 9 גרם לליטר סוכר. "את 2013 אני רוצה לנסות ולעשות ככה," אומר דוניה, "ה- 2012 יבש לגמרי…" השנין בלאן הזה, של 2011, חביב לחלוטין. המתיקות הקטנה שלו מקסימה, ואפשר בהחלט לאמר שהוא שנין בלאן אופייני, על הצד הדרום אפריקאי. הוא קצת מתובל, שמנוני וסוגר עם פומלות-אשכוליות בפה. 80 ש"ח – תמורה טובה מאוד.

רומיין 2010
בלנד חמוד של גרנאש, מורבדר וסירה. מאוד ארומתי, בעל ארומות של פלפל לבן, פרחים וקלות שתיה ראויה להערכה. 80 ש"ח גם כן, לבקבוק טעים ביותר עם סיומת טאנית ויבשה.

יקב הר אדר

יקב חדש, בישוב שיש לי אליו חיבה יתרה: some of my friends גרים שם. לירון רביניאן ואשתו מייעץ יותם שרון, והם עושים כ- 5,000 בקבוקים מאד בציר 2006.

ה- CSM 2010 של היקב מכיל קברנה סוביניון מעבדת ומרלו ושיראז מההר. זהו יין נעים, חומצי מעט וטאני. הוא לא מאוד מורכב, אבל יש לו שלד טוב ובסך הכל הוא מהנה. 105 ש"ח וכשר.

לצד היין הזה טעמתי את ה- מרלו 2010 של יקב הר אדר. את המרלו סוגרים 10% של פטי ורדו, והתוצאה כאן היא יין עם אף נעים, אבל קצת חד-מימדי. הפה טוב יותר ומשכנע: יש תיבול טוב, חמיצות מאוזנת וטאנינים טובים. הסיומת בינונית-טאנית. 105 ש"ח גם כן.

יקב לה טרה פרומסה

אצל הצמד מצפון הנגב העניינים כרגיל: המטבח הקוצ'יני של אירית וזה האיטלקי של סנדרו ישמחו לארח אתכם וגם להציע לכם מהיין: אני טעמתי כאן את הסנג'ובזה-סירה-קברנה סוביניון 2010. ביין יש 60% סנג'ובזה, והוא מאוד "סנג'ובזה", ומזכיר מאוד יינות סופר טוסקניים באופי שלו. מתחת לפרי טוב מאוד ישנה מתיקות, הפה מלא, עגול ולא טאני מאוד. 80 ש"ח – בהחלט מחיר ראוי ליין.

יקב צובה

היקב עבר (תודה תודה לאל) לתוויות חדשות, יפות ומאירות עיניים. פול דאב, היינן, עומד מאחורי היינות שלו ומטעים בחיוך שרדונה 2012 שבוקבק רק שלשום. "אתה בטוח שאתה רוצה להציע את זה לקהל כאן?" אני שואל, ותוך כדי זה צצות שתי עלמות שאחת אומרת לדאב "תן לה מהשרדונה – הבאתי אותה לפה רק בשביל השרדונה!"

קול המון כקול שדי, מסתבר: לשרדונה מעט אספרגוס באף ומשהו חייתי לא ברור, שאני בכל זאת משייך אותו לבקבוק הצעיר. מתחת לזה המון פרי טרופי, אבל הפה לא כבד ולא מלא מדי. יין מעניין, שכדאי יהיה לטעום אותו שוב בעוד חודש או משהו.

צובה מצודה סמיון-סוביניון בלאן 2011
יין נעים, בעל אף קל ומרירות קלה בסיומת. 79 ש"ח.

צובה מצודה סירה 2010
מעושן, סירה מאוד, עם מעט פרחוניות מאוד חביבה. הפה קצת חסר, וצריך טיפה גוף. יכול להיות שהיין היה קר מדי. בכל אופן הוא נעים וחביב מאוד.

יקב נבו

עוד אחד מהיקבים החדשים לי: נבו חזן מחזיק ב- 10 דונם של ענבי מרלו במטע, ישוב שיש כבר לא מעטים שגאים בענבים שלו. הוא הטעים מרלו 2010, שהיה מעט ירוק ולא לגמרי נקי באף הראשון – תחושה שהתפוגגה. בסופו של דבר זהו מרלו די אופייני לישראל, עם פה עגול ומבנה נעים וחלק.

יקב יהודה

אבי יהודה (נווה אילן/שורש) אוהב את היינות שלו מתיישנים ארוכות בחביות קטנות. הוא הציג מרלו 2010 ששהה לא פחות מאשר שנתיים בעץ ועומד להכנס לבקבוקים בימים אלה ממש. מעט מחומצן – אני רוצה לייחס את זה לחבית הקטנה ממנה מזג אבי את דוגמאות היין – עם כבדות והרבה פירות יבשים. גם הפה כבד וטאני, עם חריפות של ממש. הייתי מהמר על 14.5 – 15% אלכוהול לפחות. יין מעניין, בעשיה אישית מאוד, ללא ספק.

משק יין הנס שטרנבך

המון זמן שלט טעמתי מהיינות של גדי שטרנבך, וחבל. היינות שלו מפתיעים אותי לא מעט, במיוחד אחרי שאני מניח להם כמה שנים בבקבוק. בצעירותם הם לא מאוד אטרקטיביים, אבל אחרי שנתיים-שלוש מהיציאה לשוק, הם אופרהאחרת של ממש. שטרנבך נטע כרם חדש, סמוך לג'נבא א' שלו, ובו סירה ופטי ורדו. מעניין מאוד יהיה לראות מה הוא יעשה עם הפרי הזה, כי עם הקברנה סוביניון שלו הוא בהחלט עושה נפלאות. כאן הציג שטרנבך את-

נחל חכליל 2010
100% קברנה סוביניון מהכרם של יגאל ישראל שעושה כאן יין עם אף טוב, לא עמוס או כבד. זה ה- day drinking של היקב, והוא בעל רעננות טובה. עדיין טאני מאוד בפה, עם חמיצות מאוזנת. גם ליין זה, הבסיסי לכאורה של היקב, יש עתיד די ארוך (85 ש"ח)

נחל חכליל 2009
בלנד של 80% קברנה סוביניון של יגאל ישראל ו- 20% סירה של שמואל תמיר, שניהם מגבעת ישעיהו (את השם 'תמיר' הייתי מציע לזכור). הוא מעט מעושן – מהסירה – עם מרירות טובה בפה ומעט ירקרקות של הקברנה סוביניון. מאוד שונה מה- 2010, ומעניין, ללא ספק. 75 ש"ח בלבד.

ג'נבא 2010
יין הדגל של הנס שטרנבך הוא יין טוב. טוב באמת. החמיצות לא גבוהה, אבל יש לו טאנינים טובים ופה מרשים מאוד. מאוד אהבתי אותו, ונראה שהוא בתחילת הדרך הארוכה. 100 ש"ח בלבד.

ג'נבא 2009
אף כבד ונעים, ופה עגול וטוב. מחליק ויורד בגרון בנעימים, היין הזה, ועושה כבוד רב ל- 100% קברנה סוביניון שמרכיב אותו. אני הייתי חוזר לבקבוק כזה בעוד חמש שנים, נניח, או קונה ארגז, שיהיה לטעימות-התפתחות.

צילום גדי שטרנבך: 'צילום משכר', שמעון אלקיים

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה ארועים ותחרויות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.