יין בעולם: תחזית ל- 2013

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

מה צופים האנליסטים לעולם היין, בשנת 2013. האם הכיוונים האלה ישפיעו גם על תעשיית היין הישראלית, או שמא המיתון ואי הוודאות של השנתיים הקרובות הם אלה שישפיעו יותר? אתם מוזמנים להחליט בעצמכם

צרות של עשירים?

הבציר האחרון הצטיין ביבולים נמוכים בלבד. לא, לא הייתה זו יד מכוונת, אלא פגעי מזג האוויר. בצורות קשות בחלק אחד של העולם, מול שטפונות והצפות בחלקים אחרים, הביאו לירידה בכמות היין הזמין עד כדי כמויות שלא נראו בעולם מאז שנות ה- 70. המשמעות? הרבה פחות צובר – bulk wine – ופוטנציאל למחירים גבוהים יותר ליינות הבסיסיים ומעלה. האם זה טוב ליהודים? לא ברור.

Vinni: מבעבע קלות, על קרח, קצת מתקתק, אוסטרלי, אדום. עוד משהו? אה, אלכוהול נמוך.

Vinni: מבעבע קלות, על קרח, קצת מתקתק, אוסטרלי, אדום. עוד משהו? אה, אלכוהול נמוך.

אלא בהיתרים מיוחדים, אין יבוא של יין צובר לישראל, ממילא. מרבית הצריכה היא של יין מקומי וכשר. האם העליה התיאורטית במחירי היין המיובא תעזור ליצרנים המקומיים לשמור על המחירים? יכול להיות, ויכול להיות שלא. בגלל המיתון באירופה, לא בטוח בכלל שתהיה עליית מחירים כזו, וכאמור, הישראלים רגילים לצרוך יותר יין מקומי. להזכירכם, בצירי 2013-2014 עשויים להיות גדולים למדי, עם שטחי כרמים חדשים שנכנסים לניבה. מצד שני, יכול להיות שתהיה עדנה דווקא ליצוא הישראלי. האם שמואל בוקסר צדק, כשנטע הרבה כרמים בשלוש השנים האחרונות?

אריזות

רק בישראל אורזים יין בבקבוקים שמשקלם קילו וחצי, בלי להניד עפעף. בחלקים גדולים באירופה מענישים יצרנים על אריזות כבדות, מה גם שעלויות הייצור והשינוע של בקבוקי היין גבוהות. אנחנו רואים יותר ויותר אריזות חלופיות, כמו bag in box, בקבוקי PET, למינטים שונים ואפילו יין באריזות דמויות טרופית. האם אלה יחזיקו מעמד? לגמרי.

בשלב מסוים, אפילו לשוק הישראלי לא תהיה ברירה. יינות מיובאים יגיעו לכאן בסופו של דבר באריזות חדשניות, ואלה יניעו גם את השוק הישראלי לכיוונים הידידותיים לסביבה ולצרכן. האם זה יקרה בשנה הקרובה? אני מהמר שלא.

תכולת אלכוהול נמוכה, יינות אורגניים וענייני בריאות

ימי ה- 15.5 – 16% אלכוהול חולפים-עוברים. מי שהצליח לשתות את היינות האוסטרליים של השנים האחרונות, מוותר עליהם לטובת יינות נמוכי אלכוהול. גם כאן, הטרנד ישנו: רקנאטי, צרעה ויקבים אחרים כבר מראים סימנים של ניהול כרמים מכוון מטרה. בישראל, האופציה של הורדת אלכוהול מלאכותית לא קיימת, ולכן זה כנראה הכיוון. באשר לעניין האורגני, הוא נראה נישתי לחלוטין, וכנראה שלפחות ביין, הוא יישאר כזה בשנה הקרובה… מה שכן, ישראל לא עושה מספיק כדי לחזק את העובדה שהכרמים כאן מטופלים יחסית מעט בחומרי הדברה.

תום עידן הקווה בישראל?

בעולם המערבי מחפשים תחליפים לשמפניה היקרה, כי לאף אחד אין כסף ואין מצב רוח לחגיגות. מחירי השמפניה יורדים, אבל כאן הצריכה ממילא לא גדולה. באשר לקווה, אני לא בטוח שהיא בהכרח תרד, וגם אם, אזי יהיה מדובר בהחלפה, ולא בירידה של הקטגוריה. המחירים אולי יעלו, אבל יינות מבעבעים זולים – רצוי מתקתקים – ימשיכו לתת כאן את הטון. השנה הבאה תהיה שנה של משקאות מבעבעים בכלל – כולל בקוקטיילים – ויכול להיות שייכנסו יותר תחליפי יין מבעבע, עם אלכוהול יחסית נמוך, מתיקות גבוהה וטעמים. כשאני אומר "תחליפי יין" אני מתכוון לדברים שעשויים מענבים, ולא מאורז.

שובו של הקינוח האדום?

בעולם מחכים לשובו של הפורט. המשקה המחוזק חוזר, למרות כיווני האלכוהול הנמוך ביין. צריך לזכור שמדובר הפעם בצרכנים צעירים, שלא חוששים לשתות את מה שהסבאים שלהם שתו. הם מחפשים את המסורת והמורשת של המשקה ונהנים גם מהמתיקות והשמחה שכגילוי מחוזות חדשים.

האם בישראל תעלה גם כן הפופולריות של האדום המחוזק? אני מעריך שכן, אם רק לא יבקשו עבורו 180 ש"ח לבקבוק של חצי ליטר, כמו שלא מעט יצרנים דורשים, ואם גם יכניסו בו טעם, ולא רק סוכר, יהיה נחמד.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.