יינות יקב פלטר: דיסוננס לבן אדום

יש לי יחסים לא ברורים עם יקב פלטר: מדי פעם, אני יוצא משוכנע יותר מהיינות שלהם, ואז, כאילו שיש נסיגה כלשהי. הפעם אני בקטע של כן ולא: יש טובים מאוד, ויש כאלה שאני לא מבין. לגמרי לא מבין

לפני כמה שנים ערכו טל פלטר ואחיו טעימה ומסיבת עיתונאים, ואחריה גם ביקרתי ביקב. הביקור ביקב היה משכנע וטוב הרבה יותר מהפרזנצטיה לעיתונאים, וכך השתפרה אז הרגשתי בקשר ליקב.

יינות שונים של יקב פלטר (צילום: גילי קופר)

יינות שונים של יקב פלטר (צילום: גילי קופר)

היום, פלטר ערכו פרזנטציית-טעימה שהיתה טובה, אבל הוציאה אותי שוב מהורהר, בהדגישה אספקט אחר ביינות של היקב. היה כאילו דיסוננס בין היינות הלבנים והאדומים: הראשונים היו מאכזבים למדי – או לפחות 50:50, והאחרים היו טובים. בסך הכל, בין היינות היו שתי הצלחות גדולות מבחינתי, כששאר היינות טובים ברובם, אבל לא מאוד מסעירים. מה שכן, יש כאן עניין סגנוני מובהק, שאני חייב להצדיע לו: מי שאוהב את הסגנון הזה פשוט יתאהב ביינות של פלטר; סגנון של בעל חמיצות גבוהה, מדויק מאוד ומהודק, שלא ממהר להתחנף או להחמיא לשותה אותו. זאת לא שאלה של אלגנטיות, אלא יותר אמירה סגנונית, ברורה ועניינית.

פלטר בלאן דה נואר 2009
יין מבעבע שחלקו הגדול – 75% פינו נואר, והשאר עשוי משרדונה. נוקה מהשמרים (עבר דגורז'מנט) ממש לכבוד הטעימה, וצפוי לצאת לשוק רק במהלך 2013. מבחינתי, זו אחת משתי ההצלחות הגדולות של הטעימה. זהו יין מפתיע באיכויותיו, מדויק, ועם זאת מעניין ומורכב. יש בו חמיצות גבוהה מאוד, שתופסת את הפה ויחד עם מרירות צעירה משפיעה על התחושה לאורך כל ההנאה ממנו. האף מלווה בריחות של דבלים ופירות יבשים – כמו עוגת פירות, בהחלט לא שגרתי – ומצוין.

פלטר סוביניון בלאן 2012
כמיטב המסורת הפלטרית, היין חיוור עד כדי אפס צבע. אני לא מת על העניין הזה, אבל הוא הפך לאחד הסמלים של היקב ונכון שישאר כבר כך. היין הזה טוב מזה של השנה שעברה, שלא היה מוצלח בכלל. האף פרחוני-טרופי, קל ומאוד נעים. הפה חלק, קלאסי, אם גם לא לגמרי אופייני לזן. החמיצות טובה, מלווה במעט שמנוניות. יין יבש, טוב, אפילו אם לא יקרוץ לחובבי הזן מוטי ניו זילנד ושות'.

פלטר שרדונה ללא עץ 2011
האף טרופי, נעים, ופה כאילו נעצר היין. הפה מאכזב, flabby, עם חמיצות לא טובה ופה קצר. שרדונה נעדר חן או חיוניות – וחבל מאוד.

פלטר גוורצטרמינר 2012
חצי יבש, אבל יותר לכיוון ה- off dry. יש בו קצת ורדים באף, אבל זהו יין עדין מדי. המתיקות מאוד מתונה, החמיצות נמוכה מדי. יש תיבוליות בפה, אבל היין קצר מדי וחלול. רזה ולא חינני.

פלטר טריו 2011אחד הלהיטים הגדולים של פלטר, מאז ומתמיד. 70% ק"ס, 15% מרלו ו- 15% קברנה פרנק ממקורות שונים בארץ. למרות שאין כאן סירה, האף כן מזכיר את הזן: יש כאן משהו מעושן במקצת, ובשרני. לצד זה, העץ (14 חודש, צרפתי), מורגש ודי דומיננטי, עם מתקתקות. סיומת בינונית-ארוכה עם חמיצות גבוהה ורעננה. יין טוב.

פלטר קברנה שיראז 2010
לא פחות מאשר 22 חודש בעץ צרפתי; 50:50 ק"ס-שיראז. האף מאוד שיראזי, קצת מתוק. עץ בולט מאוד ועדיין לא מחובר דיו. הפה עגול, עם יובש וחמיצות גבוהה וקצת פלפל שחור. מאוד טאני ומאוד ארוך ומתובל. זהו יין מהנה כבר עכשיו, אבל יתחבר בוודאי ויהיה מהנה יותר. צריך רק לא לפספס את חלון הפרי, שכרגע הוא מלא דובדבנים צעירים.

T-Selection פינו נואר 2008אתם לא טועים – עברנו לסדרה הגבוהה של היקב. לפינו נואר יש צבע אדום צלול, מעט ורוד בשוליו הגבוהים. האף מעודן, לא 'מסריח', אבל קצת חם. הפה בינוני-קל, טאני במידה ועם חמיצות טובה ולא גבוהה עד כדי הסטריה. מאוד יבש.

T-Selection שיראז גרנאש 2008
פצצה של יין. אף מדהים – יפהפה ומורכב, בהחלט לא שגרתי. צרוף מצוין של שני הזנים, שנותנים כאן סוג של ריקוד משותף וטנגו סוער (מחווה לא' שני, ותעזבו אותי). יש פה משהו קצת אניסטי, ירקרק, עם פטל וקצת פלפל שחור. יופי של פרי, שהחבית לא יכולה לו, אלא מוסיפה לו מבנה ועוצמה. זהו יין טעים ומקורי, ששכבות הטעמים שלו רק בתחילת דרכן. שאפו.

T-Selection קברנה פרנק 2009
ירוק, ירוק וירוק. גם כבד, אבל בעיקר ירוק. צריך מאמץ די גדול, כדי למצוא ניואנסים של משהו אחר, מתחת לשכבת ה"קברנה פרנק" של היין. הפה עגול, טוב מאוד ונעים – חלק במתקפה. יש בו תיבול קל והרבה מתיקות-חמצמצות. לחובבי הז'אנר.

T-Selection  קברנה סוביניון 2010
אף טוב. סגור וצעיר, אבל טוב. ריחות חמים, מלווי פלפל לבן ומשהו קצת ונילי-מוקאי. טאנינים טובים, לא אלימים ודי רכים. זהו יין מאוד מעניין, בתחילת דרכו, עם מעט מינרליות בסיומת.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא יינות יקב פלטר: דיסוננס לבן אדום

  1. מאת איל‏:

    אני התאהבתי בסוביניון בלאן 2011 ומבחינתי הוא לא פחות ממדהים. הבעיה – מחיר שאר היינות. אני ער לעובדה שאם יקב עושה שמפניה בשיטה המסורתית הוא חייב לתמחר אותה כראוי והגיוני לי שצריכה להיות "סדרת על" של היקב – אבל ביום יום אני לא הולך לשתות אותם וגם לא פעם בחודש. אבל זה אני מפנה כלפי כל היקבים. בכל אופן אני אהיה ענייני – אני לא מתחבר ליינות ה"בינוניים" שלו ותמיד מאכזב אותי מחדש הפלטר טריו שאני לא מוצא אותו להיט כלל. שילה "מור" לדעתי לוקח אותו בסיבוב למרות שיש הבדל בין הפרנק של טריו לברברה של שילה. הייתי שמח אם היו מגיעים לתערוכות ונותנים לטעום את יינות הפרימיום. שורה תחתונה – הם יקב מצליח מאוד בארץ ומאוד פופולרי – אני רק יכול לקנא במי שהולך ללמוד ייננות.

כתיבת תגובה