ויתקין שורשים ב' 2007

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

את היין הראשון תחת תווית 'שורשים' פספסתי. אני כבר לא זוכר מה היה העניין, בטח קשור באיזה משהו טפשי למדי. בכל מקרה, את שורשים א' לא טעמתי, גם לא הפעם, בטעימה של שורשים ב'. לעומת זאת, היה פיצוי ממקומות אחרים, בהחלט…

שורשים ב' (בציר 2007) הוא היין השני ב'סדרת' העילית של היקב, שמוקדשת לשורשי המשפחה – כל בה מוקדש לשורש אחר. היין הראשון היה מוקדש לסבתו של דורון בלוגולובסקי, ואילו זה מוקדש לסבתא של שרונה, אחותו של , שלה סיפור באמת מדהים של בריחה ועליה ארצה, בדיוק מסוג הסיפורים שעשו את המדינה שלנו.

שורשים הוא לא יין שיוצא בכל שנה – למרות שעד כה, ההיסטוריה טוענת אחרת – אבל יהיה שורשים ג' מבציר 2008. לגבי 2009, יש עדיין התלבטות. כך או אחרת, הפילוסופיה של היקב היא לעשות יינות ישראליים, מקומיים, והיין הזה אמור לתמצת את הפילוסופיה של היקב. זהו בלנד מקומי, ללא קברנה סוביניון או מרלו, למשל, אלא מענבים שיש להם 'כבר' הסטוריה מקומית, בחלקם אפילו ארוכה יותר.

היין הוא ממסך של 70% קריניאן ופטיט סירה, עם השלמות שונות, כשבינהן יש אחוזים בודדים של קולומבארד. האדומים האחרים הוא סירה ופטי ורדו. ההרכב של היין מבציר זה שונה באחוזים בודדים מזה של 2006, לא רק זנים, אלא גם הרכב הכרמים.

'שורשים' מתיישן כ- 20 חודש בחביות (שנה ראשונה בנפרד, בחביות חדשות) ועוד 20 חודש בבקבוק, ועם זאת עדיין יכולות להיות הפתעות: "הוא נפתח ונסגר חליפות," אומר אסף פז: "2006, שהיה נראה פתוח ומוכן לשיווק בזמנו, נסגר תוך שנה מהתאריך ששחררנו אותו, ואנחנו לא יודעים אפילו איך יתנהג או מתנהג עכשיו."

נושא התמחור נשאר רגיש ביקב: "הרעיון הוא שהרבה אנשים יחשפו ליינות שלנו, ולכן התמחור הוא יחסית נמוך, אולי נמוך מדי," אומר פז. "בכל מה שקשור ב'שורשים', ההוצאות שלנו משתקפות במחיר היין, החל במחיר הענבים – מכרם מאוד ותיק, בתנובה נמוכה – ועד לחביות הטובות בהן אנחנו משתמשים."

בטעימה היו כמה יינות נוספים, כמו הפטיט סירה המצוין (2007 – מלא ועסיסי) של היקב, הקריניאן (2008 – עדיין צעיר) והיוהנסבורג ריזלינג (חמוד להפליא), וגם ה'מסע ישראלי ורוד', שהוא דווקא יין שאפשר היה לוותר עליו. אני לא רוצה לקחת לשורשים את הבמה שלו, אבל על יין אחד אני רוצה כן להתמקד: ה'בציר מאוחר', 2005, צריך להיות סמן ימני ליינות הקינוח בישראל. אחרי '' כתבתי שמשהו חייב לשבור את הסטטוס קוו בין ההייטסויין של יקבי רמת הגולן, וה'שעל' של היקב ההוא, וזה היין, שלו היה מוגש לתחרות כלשהי, היה שובר שיוויון.

ויתקין בציר מאוחר 2005 פשוט מעולה. הוא צלול וזהוב, מתוק בדיוק במידה הנכונה וארומתי בטרוף. זהו ממסך של יוהנסבורג ריזלינג, ויונייה ו- 20% קולומבארד, שמכניס חמיצות מרעננת ליין. זהו יין קינוח בעל גוף בינוני, שמתאים בדיוק כמו כפפה ליד לסוג זה של יינות. הארומות שהוא קיבל במהלך השנים – והיין כבר בן שש – עדיין משווקות רעננות. לצד אלה, יש בו מידה מדודה ונכונה מאוד של חמצון, שמרמזת על הבאות: זהו יין שאם יניחו לו, הוא יתבגר כמו יינות קינוח גדולים של ממש.

ויתקין שורשים ב'

ויתקין שורשים ב': הצעת הגשה. צילום: יחצ יקב ויתקין

ויתקין שורשים ב' 2007

צבע אדום כהה, כמעט שחור. האף הראשון מלא, אניסטי במקצת, שחור. אפשר להבחין בארומות הטיפוסיות – הפרחוניות והבושמתיות – של היקב. אף מאוד מרוכז, עם ניואנסים של חידודי גרפיט. הפה יכול היה לסבול טיפה יותר חדות במתקפה, אבל ההמשך לא מבייש את האף: הוא מאוד נעים, וחלק, עם טאנינים שמתפתחים היטב, ועם החמיצות הטובה של היין, יוצרים יין מאוזן ומשולב היטב. הסיומת בעלת מרירות טובה, אירופית, עם שמץ מינרליות.

אם לוקחים ומסתכלים על פירותיות היין, הרי שיש כאן מתיקות קטנטנה, שמסבירה את עניין 'מתיקות הפרי', שאני שומע הרבה שמדברים עליה בארץ: ההבדל הגדול שבין הפירותיות המתוקה של היינות הבשלים, הרחבים מדי, שמזכירה פשוט מתיקות של ריבה, מול זאת, שהיא מאד מעודנת. מרומזת אפילו. כמו עם הבציר מאוחר, שעושה בית ספר בכל מה שקשור במרקם היין, גם פה, היין הזה נותן שעור באיזון.

מהיין הוציא יקב ויתקין 1,200 בקבוקים. 250 ₪ לצרכן. מחיר שלו היה מוצמד ליין צרפתי ברמתו, אף אחד לא היה מתלונן.

ניתן לקנות קנייה עתידית (2008) במחיר נמוך יותר.

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 Responses to ויתקין שורשים ב' 2007

  1. מאת ליאור יוגב‏:

    אני מאוד אוהב את ההייטסווין אבל לטעמי האישי הבציר המאוחר של ויתקין מתעלה עליו בפרמטרים של מורכבות ושל חומציות. אולי הקינוח הטוב בארץ.
    מצד אחד חבל שהפסיקו לייצר אותו, מצד שני אני גם מאוד אוהב את הריזלינג היבש…

    ואם לצטט אדון יקר שאינו קשור ליקב או לכרם – נורא קשה למכור יין קינוח.

  2. מאת sagi‏:

    🙂 אכן מוזר, שבמדינה חובבת מתוק, דווקא יינות קינוח קשה למכור…

  3. פינגבאק: רשימת פסח 2012 | יין בירה ואלכוהול - שגיא קופר: המרקקה היומית - The Daily Spittoon by Sagi Cooper

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.