אשכול הזהב 2012: מדכא, אפעס משהו

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

"בשנה שעברה היינו ממש על סף התהום, השנה צעדנו צעד קדימה…" לוי אשכול

אני לא יודע אם זאת היתה ההרגשה של עוד מישהו מכל אלה שהיו אתמול בטקס חלוקת הפרסים של תחרות '', אבל אני יצאתי עם הרגשת חמיצות לא מעודדת, ותחושה של תעשייה שלא יודעת להתמודד עם משברים.

שטיח אדום בכניסה לאשכול הזהב

ידה בידו, אבל ידו בסלולון… סימבולי?

המארגנים הודיעו אמנם על עליה בכמות היינות שנרשמו לתחרות – "השנה התמודדו בתחרות אשכול הזהב 282 יינות שנשלחו מ-63 יקבים, למעלה מ-20% יותר מבשנה שעברה." – אבל איכשו, שוב, כמו בשנים עברו, ההרגשה שלי היא שלא מדובר דווקא בעלייה, אלא בירידה. זה נראה כמו חזרה על הדברים שנאמרו בשנה שעברה, וזה לא מרגיש לי מעודד במיוחד: לתחרות לא שולחים מספיק יינות טובים, יקבים מובילים מפחדים להתמודד בה, ומה שאמורה להיות חזות התעשייה מאבדת מהאטרקטיביות שלה, ומחשיבותה.

אבל עזבו אילו יינות נשלחו. המיתון, אני מניח, עושה את שלו, ורבים מבכירי תעשיית היין לא טרחו לבוא לארוחת הגאלה. מי שכן ראיתי, היו אנשי יקבי רמת הגולן – ענת לוי וארנון הראל – ראיתי את שמואל בוקסר וביתו, עירית, את אלכס הרוני מיקב דלתון ואת אורי רן, מצרעה, לצד נוכחות ראויה של אנשי יקב מוני. רבים משאר היקבים המסחריים שלחו מנהלים בדרגי ביניים מינוס לייצג אותם – מנהלי הדרכה ומטה – ויש כאלה, כמו בנימינה – שהעדרם המוחלט צרם ביותר. גם המשווקים חסרו לי: היחיד שראיתי היה אנדריי חינאווי ונשאלת השאלה למה?

אני באמת לא יודע. כשראיתי את הנוכחות הדלה, ואת הפנים הרציניים, לא יכולתי שלא להזכר בציטוט הזה של לוי אשכול. "כמה מתאים…" חשבתי לעצמי. מתחילתו, כל העסק נראה היה כמו repast.

בשבועות האחרונים אני רואה כל מיני רשימות מרשומות שונות ועמותות שקמות להן ל'הצלת היין הישראלי". נו, נו, באמת. אחד הקולגות שלי בשולחן 23 אמר, שמה שצריך זאת עמותה לטובת טעים. אני בעד עמותה כזאת הרבה יותר מעמותה לטובת היין הישראלי או כל מיני יזמויות של 'מטעם עצמם'. יותר מעמותות, מה שיותר חשוב הוא שירימו את הראש, יסתכלו סביב ויראו באמת מה צריך לעשות. מה שאני כן יכול לדווח בכיוון הזה דווקא מעודד: ציפור קטנה לחשה לי אתמול, ששני יקבים גדולים, מאלה שמנכ"ליהם היו אתמול בערב, סגרו בינהם על הקצאת כספים לפעילות ענפית. חזון אחרית הימים אולי, אבל חזון מעודד. אולי, אם היו באים לערב "אשכול הזהב" יותר מנהלים בכירים, אפשר היה לסגור במקום עוד כמה שקלים בקופה, ולצאת עם הרגשה מעודדת הרבה יותר.

רשימת זוכים אפשר למצוא באתר "סומליה".

כל הצילומים: דיוויד סילברמן.

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה ארועים ותחרויות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 Responses to אשכול הזהב 2012: מדכא, אפעס משהו

  1. פינגבאק: ברקן אלטיטיוד חוויתי | יין בירה ואלכוהול - שגיא קופר: המרקקה היומית - The Daily Spittoon by Sagi Cooper

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.