טפרברג: לבנים חדשים

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

מוטי טפרברג לא נח על השמרים. המעבר ליקב החדש בצרעה לפני שני בצירים עדיין טרי, והנה, הוא כבר מראה תוכניות להגשה  למרכז מבקרים שאפתני. בינתיים הוא מזהיר מהשנתיים – שלוש הקרובות בענף…

קל, לא הולך להיות כאן, אם להאמין למוטי טפרברג. לא שזה קשה: אנחנו שומעים את הדברים מסביב כבר תקופה ארוכה. איכשהו, כולם פסימיים, אבל מדגישים תמיד שהמצב אצלם בסדר, "זה רק איך שהענף נראה ומתנהג."

טפרברג לא איש בשורות בקשר למכירות היין בענף. השנים הקודמות, הוא אומר, היו טובות, והיקבים והכורמים נטעו 'כמו משוגעים'. עכשיו מה שיש, זה לחכות לעודפי הענבים שיהיו בשוק כבר בבציר הנוכחי, ובבצירי 2014- 15. בניגוד אולי לקולגות שלו, הוא לא מאשים רק את המצב הכלכלי באירופה ובארצות הברית, אלא יורה ישירות לבטן הרכה של כולם: "המחאה החברתית גרמה לא פחות נזק מתועלת," הוא אומר, "במיוחד דרך רשתות השיווק. כל אלה רוצות להיות "ידידותיות לקהל", ודורשות הורדת מחירים, בשעה שהכל עולה. אנשים מוציאים כסף במסעדות, אבל מדברים אחרת, וזה מה שמשפיע על מצב הרוח הכללי."

מה שכן משמח, הוא מה שהזכרתי כבר בפתיח: טפרברג לא מסתכל רק על המצב הנוכחי, אלא – כמו הרבה אחרים – שופט קדימה, לעתיד. "טפרברג 1870" זה לא מוסד שנפתח אתמול, והם בוודאי כבר ראו עליות ומורדות. מרכז המבקרים ההולך ונבנה (בינתיים על ניירות המועצה האזורית) מבטיח להיות אחד המעניינים בענף: סובב סביב ההסטוריה של המשפחה והעשייה שלה, ובאותו זמן מציע חוויה משפחתית, בהתאם לקווים השיווקיים של היקב. חנות יין, מוזיאון משפחתי, מסעדה חלבית – שלצידה תפתח גם מסעדה בשרית עם מרכז אירועים, בשלב השני.

טפרברג 1870, צריך לזכור, ממוצב כיקב מסחרי-בסיסי. הוא מייצר לא מעט יינות ברמת entry level – אחד מהחמישה הגדולים בארץ – אבל לצידם יש יינות יקרים מעט יותר. במרתפים, מספר מוטי, מחכים 1,500 בקבוקים של בלנד אדום יוקרתי במיוחד מבציר 2009. הוא מתכנן להוציא אותו לשוק בשנת 2013, לא פחות.בנוסף על זה, היקב מתעתד להוציא קברנה פרנק זני, בקרוב, רוזה בסדרה הגבוהה ויינות נוספים.

סילבר סנג'ובזה

טפרברג 1870 סילבר סנג'ובזה 2011

את היינות הבאים הציג שיקי ראוכברגר, יינן היקב.

סוביניון בלאן טרה 2011

אף נחמד, מאוד טרי ופירותי. האף מעט פאזי, טיפונת על הצד המתקתק. קצת אשכוליות, לימונים. סיומת טובה וחמיצות יחסית גבוה. זה יין ישראלי אופייני, מתאים לאוכל המקומי וטיפה על הצד הפיקנטי. מחיר לצרכן: 50 ש"ח, אבל תוכלו למצוא אותו גם שניים ב 80 ש"ח, לקראת החג.

גווירצטרמינר טרה 2011

טיפה יקר יותר – 55 ש"ח לצרכן. פרי מתוק, קצת טאני בפה והאמת שהוא די חד מימדי.

שרדונה סילבר 2011

אף טיפה טרופי, מעט עץ – מאד בעדינות. הפה טוב. חמיצות די גבוהה וגוף בינוני. יין טוב ומתאים להפליא לתמחיר שלו – 40 ש"ח בלבד. אגב, ראוכברגר והיינן השני שלו, אוליבייה פרתי, עשו כאן עבודה טובה מאוד עם העץ, שכולו היה חדש, ליין זה.

סנג'ובזה סילבר 2011

אף 'סגול', מאוד נעים ומלא ריחות דובדבנים ופטל. לא מאוד טאני – בכל זאת סנג'ובזה, עם סיומת מהנה וחמיצות די גבוהה. לשתות מקורר קצת, עם אוכל איטלקי. 40 ש"ח – פצצה.

 ריזלינג סילבר 2010 בציר מאוחר

מאוחר – ומאוד מאופק, אני חייב לאמר. אין כאן פצצת סוכר נוראית (למרות שיש משהו כמו 10% סוכר). לא מעט וניל, וקצת פירות קיץ צהובים באף. מתיקות, כאמור, נעימה ולא דביקה. חמיצות טובה מאזנת את הכל ויחד עם אלכוהול נמוך – 10.5% – נותנת חבילת יין מהנה למדי. 40 ש"ח לחצי ליטר. שווה.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

1 Response to טפרברג: לבנים חדשים

  1. פינגבאק: טפרברג: טעימה טעימה | יין בירה ואלכוהול - שגיא קופר: המרקקה היומית - The Daily Spittoon by Sagi Cooper

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.