עמק האלה: יינות חדשים לדורון רב הון

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית
יין רוזה ראשון ליקבי עמק האלה

כיוון חדש ליקב או רק לכבוד הרוזה? תווית הרוזה החדש של יקבי עמק האלה (קליק להגדלה)

דורון רב הון ויקבי עמק האלה נפרדים ממש כשהוא והיקב משיקים יינות חדשים, כולל רוזה ראשון. במרתפים נמצאות חדשות מבעבעות נוספות, שאני מקווה שיצאו אל הפועל. איך היינות החדשים, באחד מהיקבים האניגמטיים בארץ?

עמק האלה החל את דרכו בין יקבי הבוטיק המסחריים הראשונים. הוא שייך לגל השני – לא לזה של מרגלית ומירון, אלא לזה של דלתון והרי גליל. גל של השקעות גדולות יחסית בתעשיית היין הבוטיקית, שכמותן אנחנו לא רואים יותר באותה תכיפות או אינטנסיביות. ההשקעה ביקב הייתה גדולה: למרות שהוא הוקם במה שנקרא עד היום כמיקום הזמני שלו, כמויות ואיכות הציוד שהוכנס בו היו גדולות מאוד, אבל יותר מזה:

ההשקעה הגדולה והמשמעותית יותר מבחינת התפיסה הייתה בנטיעות הכרמים. בניגוד לכמה יקבים אחרים, 'עמק האלה' לא פנו לאפשרות של קניית ענבים או חכירת שטחים לטווחים כאלה או אחרים של זמן, אלא נטעו כרמים שלהם. פה הייתה השקעה מטורפת, לא רק בסכומים שבהם היה ככל הנראה מדובר, אלא בדגש על איכות הכרמים, ועל הניהול שלהם. אחרי שמייסד היקב, דני ולרו, בחר את השטחים, היה זה ערן רז הכורם שנטע את הכרמים וניהל אותם בהנחייתו של דורון רב הון. רז הקפיד שם על כל חוט ברזל מתוח, ועל כל בזנ"ט, והכרמים נראו בהתאם. הוא נמצא היום בדרום, אחרי שנטע שם את כרם 'ננה' שלו, ועוד כרמים אחרים, לטובת מתיישבים שהגיעו למקום. שם, אגב, הולכת ומתפתחת תיירות ועשיית שנראית משמעותית מאוד.

יקבי עמק האלה קברנה סוביניון VC בציר 2007

יקבי עמק האלה קברנה סוביניון VC בציר 2007

לא כל הענבים משטחי הכרמים הגדולים (800 דונם) של היקב נוצלו לייצור יין שלו, וכך מכרו ומוכרים יקבי עמק האלה ענבים מצוינים ליקבים שונים בארץ. בין היקבים האלה אפשר למצוא למשל את יקב תבור, כמו גם יקבי בוטיק, שמנכ"ל היקב, דני ולרו, התבטא לא פעם בחריפות נגד רמתם: "המושג 'בוטיק' פירושו מוצר בינוני ומטה; בענף שלנו זו ממש מילת גנאי." הוא תקף בפאנל שבו השתתף בוועידת דה מרקר: "במובן מסוים, הבוטיק מפיל את הענף, שכן הצרכן משלם, הולך הביתה, עושה השוואות ומתאכזב." בכלל, למרות זכויותיו הרבות, ולרו – שהקים את היקב מ- scratch, אחרי שהיה ולימוד של הנושא בקליפורניה – נחשב בענף כמי ש'לא נפל על הפה', אם להתבטא בעדינות. היו מי שדיברו לא פעם בכעס על ההתבטאויות שלו בפורומים שונים, בארץ ובחו"ל, וגם העזיבה של רב הון נראה שקשורה איכשהו ליחסים בין שני האישים האלה, השונים מאוד זה מזה: קשה מאוד היה שלא לחוש במתח ששרר בינהם בהשקת היינות האחרונה.

החלפת היינן בעמק האלה תסגור פרק מסוים – מכובד ומוערך – בחיי עמק האלה. זהו הפרק הראשון, הארוך, של היקב שמקורותיו עם נטיעות הכרמים הראשונות ב- 1998 והבציר הראשון, בשנת 2002. רב הון, בוגר לימודי ייננות בבורגון, נקט בקו מאוד אלגנטי, אירופאי, וייצר יינות לבנים מעולים, ויינות אדומים שרק עכשיו מתחילים להעריך אותם כראוי. הוא יישאר ביקב לבציר 2011, וילווה כנראה ביינן או ייננית צעירים שיגיעו להחליף אותו. כמו כל החלפת יינן, תהיה גם ההחלפה הזאת קשה, אבל אם ישכילו ביקב, יכול להיות שהיא תהיה לפחות חלקה.

עמק האלה סוביניון בלאן 2010

90% סוביניון בלאן, 10% סמיון. הסמיון מקורו בכרם צעיר, מניבה ראשונה, בנס הרים. הוא עבר תסיסה בחבית. זהו יין חד יחסית, עם 'חמיצות' של לימונים וליים. טיפה ארומות קלויות אפשר להרגיש – מעט אגוזיות. מתחת לזה יש אף מתקתק, נעים מאוד. הפה קצת פאזי. היין מתובל, בעל סיומת טאנית, יבשה וחדה, וקצת מינרלית. זהו סוביניון בלאן מורכב וטוב, עם שמץ מתיקות – very very off dry.  74 ש"ח לצרכן.

עמק האלה רוזה 2010

ממסך של סירה ומרלו, שגודלו במיוחד לרוזה, ונבצרו בנפרד. היינות נסחטו ללא מגע עם הזגים. היין חצי מתוק, ארומתי (פירות יער ותותים) ובעל חמיצות עדינה וטובה. 74 ש"ח.

עמק האלה קברנה סוביניון 2007

85% קברנה סוביניון, 15% מרלו. התישנות בחביות צרפתיות במשך 16 חודש. הרבה 'קפה' יש ביין הזה, שיושן בחלקו בעץ חדש. הוא מעט ירוק – אניסטי. הפה מאוד "צרפתי" במתקפה; הגוף בינוני, חד וחלק מאוד. החמיצות מצוינת ומלווה אותה תיבוליות של פלפל שחור. סיומת ארוכה ומפוקסת – חריפה ממש, וחדה, וטיפה מרירה. יופי של יין, במחיר של 99 ש"ח.

עמק האלה קברנה פרנק 2008

85% קברנה פרנק, 10% מרלו, 5% קברנה סוביניון. התישנות בחביות צרפתיות במשך 16 חודש. הוא מאוד לא ירוק (בניגוד לתפיסה שקברנה פרנק צריך להיות 'ירוק'). יש פה אניס, קצת מינרליות ובשרניות קלה ומעניינת. זהו יין צעיר להחריד, מאוד מתובל ובעל חמיצות גבוהה וחריפות בסיומת. מאוד עשיר, מורכב ורב רבדים, כמו שרב הון מגדיר אותו. קברנה פרנק מלא ומאוזן, עם משהו ששומר דיסטאנס ובהחלט לא מתחנף. 118 ש"ח – מחיר מומלץ לצרכן. מאוד מומלץ.

עמק האלה קברנה סוביניון VC 2007

ממסך מעניין של 85% קברנה סוביניון, 10% מרלו ו- 5% פטיט סירה. היקב מוציא את היין רק בשנים מסוימות, טובות במיוחד. עד היום יצאו בצירים 2003, 2005 ו- 2007.

בכוונה הבאתי אותו אחרי הקברנה פרנק, בגלל שאני רואה הרבה קווים משותפים בין שני היינות האלה. זהו יין מודרני, אבל לא עמוס פרי – הוא גדול, מלא ומרשים, אבל יש בו משהו עדין יחסית. הרבה מאוד פרי אדום ופרי כהה, כשהעץ – והיין היה 17 חודש בעץ צרפתי שרבע ממנו חדש – משתלב בו יפה. יין משובח, לטווחים ארוכים. המחיר הוא 210 ש"ח לבקבוק.

צילום הבקבוק: יח"צ יקבי עמק האלה.

 

עמק האלה: יינות חדשים לדורון רב הון

דורון רב הון עוזב את יקבי עמק האלה ממש כשהוא והיקב משיקים יינות חדשים, כולל רוזה ראשון. במרתפים נמצאות חדשות מבעבעות נוספות, שאני מקווה שיצאו אל הפועל.

עמק האלה החל את דרכו בין יקבי הבוטיק המסחריים הראשונים. הוא שייך לגל השני – לא לזה של מרגלית ומירון, נניח, אלא לזה של דלתון והרי גליל. גל של השקעות גדולות יחסית בתעשיית היין הבוטיקית, שכמותן אנחנו לא רואים יותר באותה תכיפות או אינטנסיביות. ההשקעה ביקב הייתה גדולה: למרות שהוא הוקם במה שנקרא עד היום כמיקום הזמני שלו, כמויות הציוד שהוכנסו בו, איכות החביות שנקנו היו גדולות מאוד, אבל יותר מזה:

ההשקעה הגדולה והמשמעותית יותר מבחינת התפיסה הייתה בנטיעות הכרמים. בניגוד לכמה יקבים אחרים, 'עמק האלה' לא פנו לאפשרות של קניית ענבים או חכירת שטחים לטווחים כאלה או אחרים של זמן, אלא נטעו כרמים שלהם. פה הייתה השקעה מטורפת, לא רק בסכומים שבהם היה מדובר כנראה, אלא בדגש על איכות הכרמים, ועל הניהול שלהם. אחרי שמייסד היקב, דני ולרו, בחר את השטחים, היה זה ערן רז הכורם שנטע את הכרמים וניהל אותם בהנחייתו של דורון רב הון. רז הקפיד שם על כל חוט ברזל מתוח, ועל כל בזנ"ט, והכרמים נראו בהתאם. הוא נמצא היום בדרום, אחרי שנטע שם את כרם 'ננה' שלו, ועוד כרמים אחרים, לטובת מתיישבים שהגיעו למקום. שם, אגב, הולכת ומתפתחת תיירות ועשיית יין משמעותית מאוד.

לא כל הענבים משטחי הכרמים הגדולים (800 דונם) של היקב נוצלו לייצור יין שלו, וכך מכרו ומוכרים יקבי עמק האלה ענבים מצוינים ליקבים שונים בארץ. בין היקבים האלה אפשר למצוא למשל את יקב תבור, כמו גם יקבי בוטיק, שמנכ"ל היקב, דני ולרו, התבטא לא פעם בחריפות נגד רמתם: "המושג 'בוטיק' פירושו מוצר בינוני ומטה; בענף שלנו זו ממש מילת גנאי." הוא תקף בפאנל שבו השתתף בוועידת דה מרקר: "במובן מסוים, הבוטיק מפיל את הענף, שכן הצרכן משלם, הולך הביתה, עושה השוואות ומתאכזב." בכלל, למרות זכויותיו הרבות, ולרו – שהקים את היקב מ- scratch, אחרי שהיה ולימוד של הנושא בקליפורניה – נחשב בענף כמי ש'לא נפל על הפה', אם להתבטא בעדינות. היו מי שדיברו לא פעם בכעס על ההתבטאויות שלו בפורומים שונים, בארץ ובחו"ל, וגם העזיבה של דורון רב הון נראה שקשורה איכשהו ליחסים בין שני האישים האלה, השונים מאוד זה מזה: קשה מאוד היה להתעלם מהמתח ששרר בין שני האישים האלה, בהשקת היינות האחרונה.

העזיבה של דורון רב הון סוגרת פרק מסוים – מכובד ומוערך מאוד – בחיי היקב. זהו הפרק הראשון, הארוך, של היקב שמקורותיו עם נטיעות הכרמים הראשונות ב- 1998 והבציר הראשון, בשנת 2002. רב הון, בוגר לימודי ייננות בבורגון, נקט בקו מאוד אלגנטי, אירופאי, וייצר יינות לבנים מעולים, ויינות אדומים שרק עכשיו מתחילים להעריך אותם כראוי. הוא יישאר ביקב לבציר 2011, וילווה כנראה ביינן או ייננית צעירים שיגיעו להחליף אותו. כמו כל החלפת יינן, תהיה גם ההחלפה הזאת קשה, אבל אם ישכילו ביקב, יכול להיות שהיא תהיה לפחות חלקה.

סוביניון בלאן 2010

90% סוביניון בלאן, 10% סמיון.

הסמיון מקורו בכרם צעיר, מניבה ראשונה, בנס הרים. הוא עבר תסיסה בחבית. זהו יין חד יחסית, עם 'חמיצות' של לימונים וליים. טיפה ארומות קלויות אפשר להרגיש – מעט אגוזיות. מתחת לזה יש אף מתקתק, נעים מאוד. הפה קצת פאזי. היין מתובל, בעל סיומת טאנית, יבשה וחדה, וקצת מינרלית. זהו סוביניון בלאן מורכב וטוב, עם שמץ מתיקות – very very off dry. 74 ש"ח לצרכן.

רוזה 2010

ממסך של סירה ומרלו, שגודלו במיוחד לרוזה, ונבצרו בנפרד. היינות נסחטו ללא מגע עם הזגים. היין חצי מתוק, ארומתי (פירות יער ותותים) ובעל חמיצות עדינה וטובה. 74 ש"ח.

קברנה סוביניון 2007

85% קברנה סוביניון, 15% מרלו. התישנות בחביות צרפתיות במשך 16 חודש. הרבה 'קפה' יש ביין הזה, שיושן בחלקו בעץ חדש. הוא מעט ירוק – אניסטי. הפה מאוד "צרפתי" במתקפה; הגוף בינוני, חד וחלק מאוד. החמיצות מצוינת ומלווה אותה תיבוליות של פלפל שחור. סיומת ארוכה ומפוקסת – חריפה ממש, וחדה, וטיפה מרירה. יופי של יין, במחיר של 99 ש"ח.

קברנה פרנק 2008

85% קברנה פרנק, 10% מרלו, 5% קברנה סוביניון. התישנות בחביות צרפתיות במשך 16 חודש. הוא מאוד לא ירוק (בניגוד לתפיסה שקברנה פרנק צריך להיות 'ירוק'). יש פה אניס, קצת מינרליות ובשרניות קלה ומעניינת. זהו יין צעיר להחריד, מאוד מתובל ובעל חמיצות גבוהה וחריפות בסיומת. מאוד עשיר, מורכב ורב רבדים, כמו שרב הון מגדיר אותו. קברנה פרנק מלא ומאוזן, עם משהו ששומר דיסטאנס ובהחלט לא מתחנף. 118 ש"ח – מחיר מומלץ לצרכן. מאוד מומלץ.

קברנה סוביניון VC 2007

ממסך מעניין של 85% קברנה סוביניון, 10% מרלו ו- 5% פטיט סירה. היקב מוציא את היין רק בשנים מסוימות, טובות במיוחד. עד היום יצאו בצירים 2003, 2005 ו- 2007.

בכוונה הבאתי אותו אחרי הקברנה פרנק, בגלל שאני רואה הרבה קווים משותפים בין שני היינות האלה. זהו יין מודרני, אבל לא עמוס פרי – הוא גדול, מלא ומרשים, אבל יש בו משהו עדין יחסית. הרבה מאוד פרי אדום ופרי כהה, כשהעץ – והיין היה 17 חודש בעץ צרפתי שרבע ממנו חדש – משתלב בו יפה. יין משובח, לטווחים ארוכים. המחיר הוא 210 ש"ח לבקבוק.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

1 Response to עמק האלה: יינות חדשים לדורון רב הון

  1. פינגבאק: ייננית חדשה מצטרפת ליקבי עמק האלה במקום דורון רב הון | יין בירה ואלכוהול - שגיא קופר: המרקקה היומית - The Daily Spittoon by Sagi Cooper

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.