השקת ברקן אלטיטיוד, בציר 2008

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

ייתכן מאוד שהחדשה הגדולה ביותר עם השקת הבציר החדש של 'אלטיטיוד' היא ההוצאה של יינות האלטיטיוד מסדרת הריזרב, לסדרה חדשה. היינות כשלעצמם טובים מאוד, אבל בזה אין כל חדש, נגיד ככה. מה שחדש הוא המיצוב. יינות אלטיטיוד עשו טוב ליקבי . הרעיון הכללי כשיצרו את הסדרה, היה לתת לברקן נראות טובה, ויוקרה: "ברקן ריזרב אלטיטיוד קברנה סוביניון". עכשיו, היקב מצהיר שתת הסדרה תעמוד בפני עצמה ולא תהיה חלק מהריזרב.

השינוי מתבטא בתוויות: 'ברקן' כבר לא מופיע במחצית העליונה של התווית, אלא במחצית התחתונה; הסדרה היא זאת שמובילה את היין. פיליפ בולקייה, המעצב שעיצב את התוויות החדשות, שמר אמנם על שני הריבועים, אבל התרחק ככל האפשר מהצבעוניות של סדרת הריזרב, שמבוססת על שחור. הוא הוסיף את אלמנט הגובה, על ידי שרטוט של מעין מפה טופוגרפית על כל תווית.

אלטיטיוד ברקן תווית היין

צא לניווטים, איש צעיר: ברקן אלטיטיוד 2008 - תווית מייצגת

שנת 2008: דבר היננים

לפני הרשמים שלי מהיינות, בחרתי לצטט את יינני ברקן – אד זלצברג, יותם שרון ועירית בוקסר-שנק – על שנת 2008. היות וסגנון הייננות לא השתנה, רק הכרמים הם אלה שנותנים את הטון. הם קצת בוגרים יותר, אולי, אבל בעיקר מושפעים מהשנה. מעניין לחשוב על היינות בהקשר להתרשמות של הייננים ממנה:

שנת 2008 הושפעה מחורף 2007 שהיה עשיר במנות קור אשר השפיעו לטובה על עונת הגידול, אם כי דל במשקעים. התוצאה הייתה יבולים נמוכים ואיזון מוצלח בכרמי הצפון בין הנוף ליבול. ההבשלה החלה מוקדם מהרגיל, עקב חודש יוני שהיה חם מהממוצע. בשל כך, צבירת חומרי הארומה והפוליפנולים בענבים הייתה נמרצת וחזקה במיוחד. השבועות שקדמו לבציר התאפיינו במזג אוויר נוח ויבש, ללא "פיקים" מוגזמים של חום. הענבים הגיעו לבשלות מעולה של מרכיבי הצבע והמבנה, וזאת מבלי המתנה ארוכה מדי שעלולה להוביל לריכוזי סוכר גבוהים מדי ויינות "חמים" וחסרי איזון. לסיכום, הייתה זו עונת גידול שהעניקה ליינן את כל שניתן לבקש לעשיית יינות גדולים.

והנה שני המיל שלי, על היינות השונים

בציר 2007 נמצא עכשיו לא בשיאו אולי, אבל בדרגת מוכנות שאפשר להנות ממנו. 2005 – תלוי בגובה: יש שמוכן כבר, כמו ה- 412, ויש שיש לן עוד דרך – 624, ויש שלא הרשים אותי – ה- 720.

ומה עם בציר 2003?

פה אפנה אתכם לשתי הטעימות הקודמות שלי – לטעימה של האלטיטיוד 412, ולטעימה של האלטיטיוד 624. ה- 720 מבציר זה (2003) היה כזה:

צבע אדום עמוק, עם שוליים מעט חומים. האף מלא, טוב: לא מעט עץ מבוגר, אבל הרבה פרי מתוק ונעים מתחתיו. הפה חלק, עם חמיצות טובה, טאנינים ותיבול כמעט חריף. רצוי לשתות עכשיו או בתוך שנה – שנתיים.

412

בציר 2008

פה מתקתק, מאוד טאני, עם חמיצות טובה – לא הסטרית. סיומת די ארוכה, דובדבנית ושוקולדית.

בציר 2007

מעט ירקרק: קצת מנטה, וטיפה אניס אפילו. מה שעוד עולה באף הוא קצת אגוזים, ומרק פירות.

בציר 2005

אף עם טיפה אדמתיות – פטרייתיות מעניינת. גוף קל – אולי בינוני. לא בומבסטי, בשום מקרה. הטאנינים מאוד 'שם', לבטח יותר מה- 2007. הוא גם הכי מתובל וחומצי מהשלושה.

624

בציר 2008

סגור. פה קל יחסית, משהו שמשותף לכל היינות, אבל בולט כאן מאוד. הסיומת ארוכה מאוד, וטאנית, קצת ציפורן באף, ואולי אניס, אבל היין overall לא מתקתק בכלל כמו ה- 412.

בציר 2007

מקסים. אף פירותי – טרופי יפהפה ולא שגרתי. אם מניחים לו לעמוד בלי לטלטל את הכוס, עולים ריחות של פטריות… משהו שמתחיל ביין. הפה עגול מאוד, טאני, בעל תיבול נעים וסיומת טובה. כרגע זה סוג של להיט מאופק: שעומד בדיוק על הגבול המשובח שבין חנפנות ואף פשוט נעים.

בציר 2005

חלק ומזמין מאוד במתקפה. טאני מאוד – משקף היטב את הקודם לו בסדרה (412). האף מציג רמז לאותן ארומות טרופיות – אולי קצת בננה? יין טוב, צעיר מאוד, בוודאי לגילו.

720

2008

מאוד מופנם וסגור. המבנה שלו מצוין – חמיצות טובה ותחושה יפה שהוא ממלא את הפה, אבל יש לו עוד הרבה זמן. הסיומת מזכירה חמיצות של פירות הדר, וטאנינים טובים מלווים אותה.

2007

אף מתקתק, פרחוני וקצת דבשי. הפה עגול ועם זאת מאוד טאני, ממש במפתיע. הסיומת ארוכה, מתובלת, עם חמיצות גבוהה. מצוין.

2005

אפר, קליה קלה ומעט – ממש מעט – שוקולד. קצת מאכזב, האמת. הוא יחסית מאוד קל, וחסרה לי המורכבות של היינות האחרים בגובה הזה, בבצירים הקודמים. זה משהו שעובר על היין, או שהוא באמת לא הצליח?

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 Responses to השקת ברקן אלטיטיוד, בציר 2008

  1. מאת ליאור יוגב‏:

    האמת שהאלטיטוד תמיד הייתה קצת שונה גם בסדרת הרזרב, אפילו מבחינת התווית (והמיתוג, והמחיר…)
    לפחות עכשיו השם של היינות לא יתפוס שורה שלמה
    מזמן לא טעמתי מהסדרה, אבל היא זכורה לי בתור משהו שבהחלט יכול לעמוד בכבוד מול הבנצ'מרק של הקטגוריה (ירדן קברנה). מעניין איך ההצהרה הזו עומדת על ציר הזמן…

    • מאת sagi‏:

      בינתיים, ממה שאני ראיתי, אלה יינות שמתיישנים יפה. הסגנון שונה מזה של רמת הגולן, בוודאי. מה שכן, וזה מעניין, הירדן הוא כבר קלאסיקה, ואנשים נוטים יותר ליישן קלאסיקות. הברקנים מודרניים יותר בתפיסה העיצובית שלהם, ויכול להיות ש(גם) בגלל זה הם לא מגיעים אצל אנשים להתיישן במרתף. בכל מקרה, ה- 2003, מה שהיה הבציר הראשון של היינות האלה, בהחלט 'עובד'. ראה את הטעימות שלי כאן…

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.