מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

לא לעיתים רחוקות אני מביע את דעתי על תוויות או עיצוב תדמית ליקב. בעבר, עשיתי את זה כשדברים צרמו, או כשהיקב העלה את העניין לראש שמחתו. הפעם, המיתוג החדש של סדרת 'אביב' לססלוב, הביא אותי לכתוב שוב בעניין – בדיוק מהסיבות האלה

נתחיל מווידוי אישי: אני מעריך מאוד הססלובים. רוני ססלוב משקיעה את נשמתה ביקב, ומתמודדת עם הכניסה הלא קלה לנעלי אביה. מברי ססלוב למדתי הרבה מאוד, ואני אוהב אותו כאדם וכיינן. יש לו כיוון אישי, שאיתו הלך במהלך השנים, עם drive ובהגינות גמורה כלפי הקהל שלו: כשהשתמש בשבבים, אמר את זה ברי"ש גלי, וגם נימק והסביר. כשהיה מהראשונים להשתמש במגוון חביות, הסביר גם כן את הסיבה לכך (היום עושים את זה במגוון יקבים). ברי היה מהראשונים שעברו לגידול כרם אורגני, סבל סבל רב אבל עשה את זה. גם מהסיבה האחרונה, נראה לי שהתוויות החדשות של 'ססלוב אביב', הן פספוס.

מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות 1

ססלוב אביב - הסדרה במיתוג החדש (צילום: יחצ)

הקומוניקט אמר כך:

"הסטודיו אשר נבחר לחדש את מראה ססלוב הוא סטודיו בוילר. שגיא בן יוסף, פירסומאי,  מסעדן ומעצב יחדיו עם שירלי שקד-גינת גרפיקאית מוכשרת… כל תווית מעוטרת בציפור אחרת אנדמית לאזור אחר בעולם. איורי הציפורים משקפים את האביב, בשורה טובה, התחלה חדשה, פריחה וליבלוב. גם המארזים החדשים עשויים מקרטון טבעי עם הלוגו  Sharing the Saslove."

מה שלי קפץ לעין במבט הראשון על התוויות היה הדמיון לאלה של יקב איטלקי, טוסקני, מוכר ומוערך (שאת היינות שלו אפשר למצוא גם בארץ).

מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות 2

קסטלרה די קסטלינה

זאת לא הפעם הראשונה, בה עיצוב תוויות מסוים מהווה לכאורה השראה לעיצוב תוויות אחר.

מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות 3

השראה ליינות אחרים? תוויות ברינג'ר

הפעם, עם סדרת אביב החדשה, אני מרגיש שהפספוס הוא כפול:

1. לכאורה יש דמיון רב מדי לתוויות היינות של Castellare di Castellina, בטוסקנה

2. יש פספוס בקונספט, ולטעמי בהבנה של מי שיכול היה להיות עוד קהל ליינות של יקב ססלוב

מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות 4

אביב מריאז'

דיברתי עם רוני ססלוב, שלא היתה מודעת לתוויות של קסטלרה, וגם לא הכירה את היקב. זה יכול לקרות, וקרה בעבר עם תוויות אחרות של 'אביב'. בתהליך העיצוב נכנסים עמוק לתוך קונספט מסוים, עובדים ועובדים, ופתאום, כשמרימים את הראש, משהו קרה. ניחא.

לעניין השני: הקונספט נחמד, ואכן אביבי, אבל היישום שלו פשוט לא טוב.

הוא לא מקומי, ו'ססלוב' תמיד היו מקומיים מאוד, עם הכרמים בצפון, וגם עם החיבור החזק כל כך לסיפור האישי של ברי ססלוב עצמו: מההתנדבות והעליה לארץ, ועד העליה לצפון, לסביבת הכרמים עצמם. זה אבד לחלוטין.

ראשית, אין מילה אחת בעברית על התווית. זה לא חדש בססלוב, אבל זועק לשמיים.

שנית, וזאת גם לדברי היקב, הציפורים לא מקומיות: "האיורים הגיעו מספר עתיק, ולא מצאנו איורים דומים של ציפורים מקומיות." אמרה לי רוני ססלוב.

מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות 5

Saffron-cowled Blackbird: אבל לא ה'שחרור' של העולם הישן; איור של ג'ון גולד, מתוך 'מוצא המינים'

הספר הוא ספרו של ג'ון גולד – אורניתולוג אנגלי, בן המאה ה- 19, מהמפורסמים בתקופתו – שתרם תרומה מכרעת להתפתחות התיאוריה בדבר מוצא המינים.

עם שובו מהמסע על סיפון HMS Beagle, הביא דארווין לחברה המלכותית שורה של בעלי חיים, שביקש לזהות. הציפורים ניתנו לג'ון גולד, והוא זה שזיהה שציפורים שונות, שהובאו מהגלפגוס בעיקר, לא היו מינים שונים, אלא מופעים שונים של ציפורים מוכרות. דארווין היה זה שעשה 1+1, והבין מדוע ציפורים מסוימות התפתחו לכיוונים שונים, בהתאם למיקומן הגיאוגרפי. בסופו של דבר, העבודה שלו על הפרושים המקומיים, שזכו לכינוי "הפרוּשים של דארווין", היתה זאת שממנה התפתחה התיאוריה האבולוציונית שאנחנו מכירים היום: חמישה כרכים פרסם גולד, בתוך החלק השלישי של האפוס העצום הזה, שנקרא "מוצא המינים".

כמה דברים אפשר היה ללמוד – וללמד – וכמה מעניינות היו יכולות להיות התוויות האלה, אם היה הסיפור מסופר במלואו.

מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות 6

ג'ון גולד: אורניתולוג ומאייר בחסד עליון, שללא יכולת הזיהוי והניתוח שלו, מי יודע מה היה עולה בגורלה של תיאורית 'מוצא המינים'.

לשאלה שלי, למה לא מופיע שם הציפור ולמה לא כתבו כמה מילים על כל ציפור, גם לא על התווית האחורית, ענתה ססלוב שהיא רצתה להשאיר את הדגש על היין: "השתמשנו באיורים כדי להעביר ב- look and feel את מה שהסדרה משדרת, בעינינו: את האביב, הפריחה ואת אותה התחלה שאנחנו חשים. העניין כאן הוא לא הציפורים, אלא היין. סך הכל, זאת לא אריזה של מזון לציפורים… ולא רצינו שהציפור תגנוב את ההצגה מהיין."

דעתי בעניין האחרון דווקא שונה, אבל לא אני מנהל את היקב: היפה בפרוייקט של קסטלרה די קסטליאני הוא שהם קודם כל נותנים כבוד לציפורים המקומיות, שגדלות אצלהם בשטחי הכרמים. הם כן שמים את שם הציפור על גבי התווית הקדמית, ולא הן ולא צמחי הבר (על תוויות אחרות), גונבות את ההצגה. שם מדובר בפרוייקט "ביו" של ממש, שעבדו ועובדים עליו כבר שנים ארוכות, ומכאן כמובן הדגש שלהם, אבל בכל זאת.

לעניות דעתי, דווקא הליכה לקראת הסביבה המקומית, שבה היקב חי ופועל, היתה עושה לו טוב. אפשר היה למנף את זה גם לכיוון של יחסי ציבור, ולמשוך קהל חדש ליין, מהסוג שסביבה והדיון על הסביבה חשוב לו. בתקופות שבהן יקבים משקיעים הון על בניית מתקנים ידידותיים לסביבה, מתקני אנרגיה מתחדשת וקינים לינשופים בכרמים, זה נראה פשוט מתבקש. אני נשמע נדוש? אולי, אבל הסביבה היא היא הטרואר שכל יקב משוויץ בו ואותן ציפורים מקומיות, שיכולות היו להיות על התווית משרתות את היקב, בסופו של דבר, וראויות לכבוד הראוי. אתם יודעים מה? אם הציפורים על התוויות כולן מהעולם החדש, אפשר היה לשחק אפילו על האלמנט הזה – בהקבלה ליין של יקב ססלוב. מי יודע?

מה להבא? "בעתיד אולי כן נשתמש בציפורים מקומיות, ואני בוודאי חושבת עכשיו על סדרת 'אדום', ובמה להשתמש ליינות שבה." מסכמת רוני ססלוב. להצעה שלי, להשתמש בתמונות של מכוניות convertible לא נראה לי שהיתה, הפעם, קליינטית.

באשר ליין עצמו – במאמר קרוב, אני מקווה.

ציורי הציפורים, פורטרט ג'ון גולד – ויקיפדיה

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 Responses to מססלוב אביב ועד הגלפגוס, בארבע תוויות

  1. מאת בוז'י‏:

    אין עליך קופר אתה מלך.
    כתבה מעולה, אינטליגנטית ומקורית.

    גם להעתיק צריך לדעת.

  2. מאת יואל‏:

    או! אתה עומד ברפיוטיישן בכבוד ולא נותן לעצמך ליפול (כמו הרוב) אל תוך חוסר הטאקט, אמנם אסתטי אבל מנותק מן העשייה. מפליא שלאחר עבודה כלכך קשה בכרם וביקב, שנתיים לפחות של עבודה ונותנים לזה להתמוסס בידיו של אחר. התוויות אסתטיות בגלל השוני שלהם ולא באופן גרוטסקי שזה יוצא מן הכלל בשונות, מה שגורם לרוב להחליק את הקשר ליין, ליקב, לכרם, לנרטיב של כל אלה יחדיו. שלא לדבר על הקשר בין מקור האיורים ליינות.
    נניח שחיפשו קשר בין איורים לבין היינות באופן של תשדורת ברורה ולא מתוחכמת מידי, היה ניתן לחפש מאייר (לעזעזל) ולאייר לכל יין ציפור יחודית שתואמת את תפיסת היין/כוונת היינן/ית לאופי היין שבבקבוק.
    אני שמח שיש לי אותך, האור שבחושך.
    תודה שוב,
    הבן של האור.

  3. מאת רני רוגל‏:

    שגיא, אז ככה: העתקות בעיצוב בפרסום עתיקות יותר ממוצא המינים של דרווין – מי כבן קופר יודע זאת או יכול לשמוע בבית אבא.
    אכן כשל – בעיקר כשההשראה/העתקה, איך שאנשי הסטודיו שעובד עם ססלוב, יקראו לה, היא מיקב. מילא היו מעתיקים מתחום אחר.
    ציפורים ישראליות היה אפשר לקבל בשמחה מרשות שמורות הטבע שעשתה את תחרות הציפור הלאומית לפני 3 שנים.
    מכוניות הם יכולים לקחת מהשכן שלהם באייל שמשפץ מכוניות ענתיקה.
    אני חולק על דעתך שתוויות הציפור לא מקרבות אנשים ליין – אולי לא ציפורים מיובאות אבל ציפורים כחול-צבעוני-לבן, כמובן.
    זה ידידותי ולא מנוכר כמו תוויות נוסח בורדו, כשבמילא לא אוהבים בארץ יין בורדולזי.

  4. מאת אלון גונן‏:

    לי חסר מתכון מאחורי התווית עם בעלי כנף. יונה במילוי, ציפור קריספית, ועוד

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.