ברוניה: קריאנזה וריזרבה

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

שני יינות ספרדיים שנחתו על שולחני לפני כבר מספר שבועות… האמת שעכשיו, ממש בימים אלה, הוא זמן מצוין להגיע לראשון – ולחכות קצת עם השני

קריאנזה וריזרבה הן שתי דרגות התיישנות 'תקניות' בריוחה: הראשונה דורשת 24 חודש התישנות – לפחות שישה בחביות והשאר בבקבוקים, והשניה דורשת שלוש שנות התיישנות, שנה מהן לפחות בעץ. הרבה מהיצרנים משהים את היין תקופות ארוכות יותר גם היום, ובשנים האחרונות רואים דרוג חדש: Joven, שרובו ככולו מיושן שלושה חודשים בחבית ועוד כשנה בבקבוקים.

למעשה, הספרדים נהגו ליישן את היינות שלהם תקופות כל כך ארוכות ביקב – בחביות ובבקבוקים – עד שלעיתים רבות קיבלו היינות שלהם ארומות בוגרות הרבה לפני שיצאו לשוק. כמובן שגם חביות ענק באיכות מפוקפקת, רובן מהתקופה הנפוליאונית, לא תרמו לאיכויות היין, למרות שחלק גדול ממנו החזיק – ומחזיק גם היום – שנים ארוכות במרתפים.

ברוניה: קריאנזה וריזרבה 1

ברוניה ריזרבה והאח הקטן, הקריאנזה. (צילום: יחצ)

בעשרות השנים האחרונות – וחייבים לדבר על במושגים של דור אחד לפחות – עברו הרבה מיצרני היין שם להשתמש בחביות קטנות, 'בורדו' סטייל, מבוססות על עץ צרפתי ואמריקאי. הרבה אמריקאי. עד כדי כך הרבה, שארומות הווניל האופייניות לעץ האמריקאי הפכו אצל רבים למעין מרקר ליין מריוחה.

Beronia, ששנים מהיינות שלו לפנינו הפעם, לא שונה בהרבה. היין מגיע מריוחה, ממגדלים רבים בעמק אברו, ושוהה יותר מאשר השנה המינימלית או חצי השנה המינימלית, בעץ. העניין שכאן עושה היינן שימוש בחביות צרפתיות, בנוסף לאמריקאיות, מה שמוריד קצת את ארומות הווניל.

בסך הכל אלה שני יינות טובים (80 – 110 ש"ח, מחירי ויין דיפו), גם אם עדיין יותר יקרים מהמחיר שלהם בחו"ל (45 ש"ח לקריאנזה).

Beronia Crianza 2008

צבע רובי עמוק, יפה, צלול, אופייני למקום. אף נעים מאוד, עם ארומות קלות של פטל ופרחים, מגובים בשוקולד מריר ומשהו 'ירקרק' עדין. הפ קלי יחסית, ממשיך היטב את הפרחוניות של היין באף. הרבה וניל ופירות יער וסיומת טאנית ומתובלת.

אפשר לשתות עכשיו או להחזיק – שנה שנתיים.

Beronia Reserva 2006

90% טמפרניות והשאר גרציאנו וקריניאן (מזואלו). הכל הרבה יותר כבד כאן – כולל ארומות השוקולד והווניל – ויותר קרמלי. יופי של מתקפה וטקסטורה בכלל, עם פירות יער. אחרי שנותנים ליין לעמוד, אפשר לקבל גם ארומות של אדמת יער טחובה, אופיינית, וקצת פטריות. לשמור, או לשתות בקיץ עם בשר אדום על האש.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.