"מה זה משנה מה קופר כתב?"

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

אז מה, טעים לכם, וזה מה שהופך את היין לאיכותי? אם להאמין לסקר שהזמין יקב שורק לקראת פתיחת לימודי התוכנית הדו שנתית שלו, רוב האוכלוסיה חושב בדיוק את זה

"כשני שליש מהאוכלוסיה מגדירים איכותי לפי טעמם." אומרים במרקט ווטש, מי שערכו את הסקר (במסגרת אומניבוס) טלפוני, עבור יקב שורק. החשיבות שאנשים רואים בביקורת או 'דעת מומחים' היא יחסית נמוכה, ובממוצע היא רלוונטית ל- 17 אחוזים מהאוכלוסיה.

לא מעט דשים בשאלה "עד כמה חשובה דעת מומחים בתהליך החלטה על קניית יין." אני לא חושב שמצאנו את התשובה כאן, אבל מהתשובה שקיבלו בשורק – שהיא די מובנת ודי ברורה – כן עולות כמה נקודות מעניינות:

בהבדלים של כמה אחוזים לכאן או לכאן, חשיבות המומחים עולה כאשר מדובר במי שההכנסה שלו מעל או מתחת לממוצע. לעומת 17.5% ו- 22.6%, בהתאמה, רק 14.5% מבעלי ההנכסה הממוצעת חושבים שיין שקיבל ביקורות טובות על ידי מומחי יין הוא יין איכותי. זה לא אומר שהם לא ייעזרו בחוות דעת כזאת, או שהיא לא יכולה להטות את הכף לכאן או לכאן בזמן הקניה, אבל בעלי ההשכלה הממוצעת נוטים כנראה להיות סקפטיים יותר וסומכים על הטעם האישי שלהם.

אותו דפוס אפשר לראות גם בחתך השכלה:

27.8% מבעלי ההשכלה הנמוכה שופטים את איכות היין לפי חוות דעת מומחה, ו- 17.4% מבעלי ההשכלה הגבוהה. מנגד, בקרב מי שההשכלה שלהם תיכונית מלאה (ממוצעת), רק 14.8% מייחסים חשיבות 'איכותית' למומחי היין. שאר הנשאלים מעידים שיין איכותי הוא יין שטעים להם, פשוט כך.

נקודה נוספת היא נקודת הגיל: הצעירים עד גיל 34 מייחסים מעט חשיבות למומחי היין, אבל מעל גיל 35, האחוזים עולים: 23% ויותר בגילאי 35-44, ו- 20- 23% ויותר בגילאי 45 – 55. מעל גיל 55 האחוזים חוזרים לרדת, ומשתווים למספרים של בני 25 – 34: בערך 17%.

גם זה לא מפתיע, במיוחד שבגילאים מבוגרים אנחנו נוטים כבר לדבר על been there – done that  יותר מכל דבר אחר, ובגילאים צעירים אנחנו נוטים לזלזל בכל דבר אחר, במיוחד במה שאומרים "הגדולים".

נשים וגברים?

נשים מתחשבות יותר בדעתם של מומחי היין – 19 מול 15 אחוזים, בהתאמה, אבל חלק גדול מהן מעידות על עצמן שזה לא ממש חשוב להן: ל- 12.2% נשים לא היתה כלל עמדה בעניין, מול 6.5% מהגברים.

ואני?

אני אמשיך לכתוב…

בסקר השתתפו 505 נשאלים, כמחצית גברים ומחצית נשים, עם רוב לבני 25 – 34 (24%). חמישים אחוזים היו חילונים, 42% היו לפחות בעלי השכלה תיכונית מלאה וכ- 50% היו בעלי הכנסה ממוצעת או מעל לממוצעת.

התוכנית הדו-שנתית של יקב שורק מקיפה את עולם עשיית היין מכורמות ועד מעבדות ובקבוק, שיווק ועוד.

לפרטים הקליקו כאן.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 Responses to "מה זה משנה מה קופר כתב?"

  1. מאת רני רוגל‏:

    שגיא, זה בסדר. זה כמו הבדואי שהבן שאל אותו שאלות קיומיות והוא לא ידע לענות על אף אחת. כשהילד אמר: טוב אבא, לא אשאל יותר, ענה לו האבא: יה איבני, אם לא תשאל, איך תדע?
    ואתה שגיא, אם היית מפסיק לכתוב, איך כולנו היינו יודעים?

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.