ח"כ לוין והיבוא המקביל

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

מלאי כוונות טובות, הח"כים שלנו שוב דופקים את האזרח הקטן, אולי בלי להבין בכלל. בין העושים הפעם: חבר הכנסת יריב לוין

חבר הכנסת יריב לוין כבר זכה לתואר "בריון בעור של חנון" מאחר והוא נראה כמו ילד טוב ירושלים, אבל פועל נמרצות ובצורה ברוטאלית להצר את חופש הפעולה של בית המשפט העליון ולמנוע בחירתם של מי שעלולים לסכן את ההגמוניה הליכודניקית במפה הפוליטית בישראל (AKA חוק לפיד).

לאחרונה התבשרתי על חוק חדש שיזם האדון לוין יחד עם חברי כנסת אחרים, בינהם איתן כבל (השטייטיגער שלי), פניה קירשנבאום, רוברט אילטוב ואברהם מיכאלי.

הצעת החוק המצורפת מטרתה לצמצם את אחת התופעות הגרועות ביותר של עולם האלכוהול, והיא נושא הזיופים. המטרה הזאת מבורכת, אבל כמו במקרים אחרים, פוגעים לכאורה לוין ושות' – או עלולים לפגוע – בתחרות הקיימת בענף המשקאות המשכרים כולו, ולגרום להקטנת התחרות הקיימת בו.

ואני מדבר על היבוא המקביל.

אחד הקוצים הכואבים ביותר בגרונם של יבואני האלכוהול (בעיקר, אבל לא רק), הוא היבוא המקביל. הם מקוננים על זה שהם משקיעים הרבה בפיתוח מותגים, פרסום ושיווק – ובעניין הזה אני איתם לחלוטין – והיבוא המקביל, זה שאינו מיבא ישירות מהיצרן, מנצל את הפופולריות של המותגים האלה, ומוכר אותם ללא פרסום והשקעה בשיווק, במחירים נמוכים יותר מאלה של היבואנים.

כל מיני חוקים ותקנות תוקנו בעניין הזה, והנסיון המוצלח שבהם היה זה שיזמה חברת דיאג'ו, ובעיקרה היתה מלחמה להורדת המיסים ולנרמול שיטת המיסוי, כך שלא יהיה יותר יתרון ליבואן המקביל: מס שתלוי רק בריכוז האלכוהול של המוצר, ולא במחירו על גבי חשבונית המקור, מבטל את היתרון לכאורה שהיה ליבואן המקביל (שיכול היה לעיתים ל'סדר' מחיר מקור טוב יותר או שכך לפחות היה נרשם על החשבונית). החוק הזה אמור להכנס ב- 2014, ויכול להיות שיקל על יבואני המשקאות הרשמיים.

יתר המלחמות שמנהלים יבואני המשקאות החריפים מתנהלות מאחרוי הקלעים, אצל היצרנים: מספר בקבוק או קודים יחודיים שמוטבעים על הבקבוקים משמשים את היבואן והיצרן לאתר את מקור המשקה ו'סגירת' הברז ליבוא המקביל.

ומה עכשיו, בהצעת החוק של לוין  et al.?

ישנו בה סעיף קטן שאומר, בפשטות, כך:

2.

לא ייבא אדם ולא ימכור משקאות משכרים, אלא אם כן קיבל אישור יבוא מאת השר; בקשה לאישור יבוא תכלול את כל אלה:

(1)        הצהרה חתומה על ידי מגיש הבקשה, לפיה המוצר נשוא בקשת אישור היבוא נרכש על ידי היבואן ישירות מיצרן המוצר;

מכתב מהיצרן שממוען למבקש, ובו מפורטים הרכב המשקה המשכר ורכיביו וכן הודעה כי היצרן עומד בכל תקני האיכות החלים במדינת הייצור לגבי משקאות מסוגו של המשקה נשוא הבקשה;

במילים אחרות, אם אתם לא מייבאים מהיצרן ועומדים בקשר ישיר איתו, אתם לא יכולים לקבל אישור יבוא. במצב כזה אין, למעשה, יבוא מקביל, התחרות יורדת לאפס ונגמר. בעיות אחרות שיש בחוק הזה הן בעיות בירוקרטיות, שמאיימות להפוך כל חנות משקאות לספריה של אישורים מאישורים שונים, אבל זה ניחא.

אני לא רוצה להניח שחברי הכנסת הנכבדים עשו כאן מלאכתם של לוביסטים מטעם היבואנים הגדולים או גופים אחרים מסוג זה. אני יכול להבין את כוונת הסעיף, שרוצה להבטיח שהמוצר הוא מוצר אותנטי, אמיתי, ככל האפשר. מה יהא עכשיו על חופש העיסוק ועל התחרות בתחום, זה רק לאלוהים וללוין פתרונים.

העיקר שנהיה בריאים.

לנוסח הצעת החוק באתר של ח"כ לוין

הקצף שלי יוצא על ח"כ לוין בגלל שהוא אחד הפועלים המשמעותיים שמחוקק חוקים מחוקים שונים בנושאי אלכוהול, רובם ככולם בעלי כוונה טובה ומעוטם באמת יכולים לשנות משהו (חוק פרסום הכהילים, למשל, שהוא ממש לא בשורה). ממנו דווקא הייתי מצפה ליתר הבנה בתחום, וזה שאין לי סמפטיה גדולה לכיוון הפוליטי שלו לא ממש קשורה. מה שכן מרגיז הוא שבאתר האינטרנט שלו מדגיש לוין את החשיבות שהוא רואה בקשר עם העם ומאיץ לפנות אליו. אני עשיתי את זה, אבל נכון לעכשיו עדיין לא קיבלתי תגובה לשאלה שלי. כנראה שהעם מוזמן לפנות, אבל חבר הכנסת לוין לא ממש מזומן להשיב.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

0 Responses to ח"כ לוין והיבוא המקביל

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.