Pigalle Vodka

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

(יחסית) חדשה בארצנו – מצרפתהאמת היא שאין לי הרבה מה לאמר על העניין הזה. בתקופה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר וודקה צרפתית במקומותנו. ההצלחה של גריי גוס בשנות התשעים הביאה איתה התפתחות של יצרנים ומותגים נוספים מצרפת, לא מעט מהם בלימוזין-לוכסן-קוניאק. הכל, מלבד אחת (שירוק), מחיטה צרפתית.

הבקבוק שהגיע אלי – חלק מסדרה שלמה שנושאת את השם הזה – שחור-מט, אטום, יפה. הוודקה בריכוז 42.5%, ויש גם 50% – אולי לא בישראל.

Pigalle Vodka 1

סדרת הוודקה 'פיגאל': עיצוב לא ממש קלאסי, אבל בקבוקים משכנעים בצבעי שחור ואדום. צילום: יחצ

שיטוט במרשתת העולמית, תוך נסיון לדלות מעט יותר פרטים על הנוזל שבבקבוק, העלה שבמדינות אינטילגנטיות יותר (צרפת, שוויץ, גרמניה), רומזים הקומוניקטים לכך שהמזקק שמייצר את הוודקה הוא אותו מזקק שאחראי להצלחה של גריי גוס, טרום 1994. הסגנון הוא באמת אותו סגנון – רך, מתקתק וחלק – עם מלאות בפה. זאת לא וודקה רעה, אבל אם אתם אוהבים גריי גוס, לא תמצאו כאן בשורה משמעותית יותר. המחיר של ה'פיגאל' הוא כ- 200 ש"ח לבקבוק.

'פיגאל' הוא שמו של אחד הרבעים היותר מעניינים, נגדיר אותו כך, של פריז. הוודקה נקראת על שמו, ומנסה לשדר את האווירה המעט "שערורייתית" של הרובע, שבו מקומות כמו מולין רוז' וסימטאות שבהן נערות עובדות. השכונה נקראת על שמו של פסל צרפתי בן המאה ה- 18, ושכנו ופעלו בו לא מעט אמנים ומוזיקאים, שחלקם השתמשו בוודאי בשירותיהם של הנערות העובדות. בהתאם או שלא, תוויות הבקבוקים משדרות אווירה של  Sleeze, הימורים וחשפניות.

היות ואין לי יותר מה לאמר על הוודקה, אשאיר אתכם עם האסוציאיה הפטישסטית האישית שלי: נעל העקב המפורסמת של כ' לובוטין, שנקראת על שמו של הרובע המדובר.

Pigalle Vodka 2

Pigalle קלאסית של כריסטיאן לובוטן

ואגב: קצת קשה לראות – זה מרומז בעקב – אבל הצבע האדום בסוליה של הנעל הוא סימן רשום של לובוטין, שכאילו היה איזה יקב גדול, מגן עליו בחרוף נפש, אבל מתמודד מול הגדולים באמת.

התמונה מאתר החנות המקוונת של כריסטיאן לובוטן.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אלכוהול, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.